לפני 8 שנים. 7 ביולי 2016 בשעה 20:09
אני אוהבת שהוא מכאיב אבל לא אוהבת שכואב לי.
ואני תוהה לגבי הפער הזה, שנוצר ברגע שבין היד החזקה שמונפת, לבין המכה שנוחתת על הגוף שלי.
באיזה שלב בדיוק זה הופך מצפייה מרוגשת, לפחד מוחלט ולתחושה בלתי נסבלת?
ואני תוהה האם הפער הזה ילך ויקטן עם הזמן.
האם יבוא היום שבו הכל יקבל הגיון? שאני אוהב את הכאב כפי שאני אוהבת את הרצון לאהוב כאב?
או שלעולם אשאר תלויה בין השניים?
