לפני 5 שנים. 12 ביוני 2019 בשעה 22:20
מאחורי כל אדם גדול יש טראומה.
זו מחשבה שאני סוחבת איתי כבר שנים, בכל פעם שאני מוצאת את עצמי מעריכה מישהו אני מיד בודקת את העבר שלו. לפעמים העבר הזה פרוס בויקיפדיה, מספר על התלאות שעבר בחיים, על האנשים שאיבד.
לפעמים אני פשוט יושבת מולו והעיניים שלו חשופות ובוכות.
וזה מבדיל אותו ממני, לא משנה כמה מוצלחת אהיה.. אני תמיד גם אהיה הבחורה עם החיים המושלמים.
אז ביקשתי מהיקום שינחית עלי איזו מכה קטנה, צלקת שתאיר את עולמי, שתגרום לי להיות מאותם אנשים שעברו דרך, שתכניס עצב לעיניים שלי והעצב הזה יצמיח אותי גבוה גבוה.
ביקשתי וקיבלתי.
ואני עצובה כל כך.