סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Nola's

לפני 5 שנים. 12 ביוני 2019 בשעה 22:20

מאחורי כל אדם גדול יש טראומה.

זו מחשבה שאני סוחבת איתי כבר שנים, בכל פעם שאני מוצאת את עצמי מעריכה מישהו אני מיד בודקת את העבר שלו. לפעמים העבר הזה פרוס בויקיפדיה, מספר על התלאות שעבר בחיים, על האנשים שאיבד.

לפעמים אני פשוט יושבת מולו והעיניים שלו חשופות ובוכות. 

וזה מבדיל אותו ממני, לא משנה כמה מוצלחת אהיה.. אני תמיד גם אהיה הבחורה עם החיים המושלמים. 

אז ביקשתי מהיקום שינחית עלי איזו מכה קטנה, צלקת שתאיר את עולמי, שתגרום לי להיות מאותם אנשים שעברו דרך, שתכניס עצב לעיניים שלי והעצב הזה יצמיח אותי גבוה גבוה. 

ביקשתי וקיבלתי.

ואני עצובה כל כך.

cognitive - איך זה להיות עצובה בפעם הראשונה?
ברוכה הבאה. :)

לפני 5 שנים
JESSIE - שולחת לך חיבוק של הזדהות גדולה ... :-)
זכית, יש לך סיפור
לפני 5 שנים
בלוסום​(לא בעסק) - 😓💜
לפני 5 שנים
נשלטת שולטת בנפשה - הכי מזדהה
לפני 5 שנים
החונך - מקשיב לך,
יודע. מכיר.
זכרי שהכל רגעי, זמני, ואבק ברוח
יודע שעכשיו למילותי אין ערך וזה גדול עוצמתי ומרכז היקום.
שהכאב לא מוכר בעוצמתו
שמרגישה שלעולם לא יחלוף.
אבל יחלוף כי זה אבק ברוח.
לשניה יש לך גרגיג בעין...
שהדמעות ישטפו בסופו של יום.
מה מנסה להגיד?
שתשנני את המציאות גם אם היא נראית לא אמיתית כרגע. תשנני לך מההכי למטה שנמצאת מעומק כדור האדמה ,שבקרוב , ממש בקרוב ... שוב תביטי על הכדור היפה הזה ממרומי החלל , תרחפי בלי כוח כבידה ותביטי מלמעלה כשהחזה מתפוצץ אושר.
וברגע ההו...אל תשכחי, גם זה אבק ברוח.

אבל לפחות ..נעים(:
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י