אַנְדַּרְלָמוּסְיָה

♥︎

"..I don't even pity your pain
You can use it as a weapon,

but I won't ever let it Pull me back under again
I let you fool me once, but now I'm dead and gone.."

 

 

 

"והכוונה היא לאדם מתגונן, המעדיף לא להראות רגשות ולא להבין או להתחשב ברגשות של אחרים, כי זה מביך, זה לא מקובל ואולי יתפרש כחולשה, כאשר רובנו נוטים להיראות חזקים.
ביטוייה של הנכות הזאת הן קיפאון רגשי/אטימות רגשית מצד אחד או רגישות יתר ובמילים ציוריות יותר – רכבת הרים רגשית, שניהם צדדים של אותו מטבע."

אני לא יודעת בדיוק אם אני עונה על הגדרה הזו, אבל אני יודעת בבירור שאת הרגשות שלי אני משתדלת לא לחשוף, 

חוץ מחרמנות שזה אין לי בעיה לחשוף.

אבל לחשוף לגמרי אותי,את הלב שלי קשה לי מאד ולרוב אני אהיה אטומה לרגשות האלו ואולי אהיה רעה לצד השני, מחוסר הזדהות או בגלל שאני לא יכולה להכיל את זה.

לא תמיד הייתי ככה,

העבר שלי פשוט לימד אותי שזה הדרך הכי טובה ונכונה להגן על עצמי.

עד שהילדות שלי לא נולדו, 

לא הרשתי לעצמי להרגיש,לאהוב,לתת,להחשף. 

פחדתי פחד מוות.

אבל כשהגדולה נולדה הגיעה הרגישות קצת,

כשהקטנה ז"ל נולדה, הגיע הבכי.

אני יכולה לבכות אבל לא תדעו למה ומה עובר עלי,

אני אהיה רגישה אבל לא תדעו מה הסיבה שאני רגישה.

אני בונקר לרגשות שלי,

וכספת למילים שלי.

פורשים למה שהולך להיות הדייט שלך עד הבוקר♡♡

לילט♡

אני עוברת שבועים לא משהו מבחינה רפואית,

מקווה שזה יעבור בקרוב כי החליפו לי היום טיפול.

והם עושים אותי כלכך עייפים.

אינטימיות, 

קשה לי איתה,

אני בורחת ממנה כמו מאש.

אני לא מסוגלת להגיע למקום הזה,

ובגלל זה השיחות נעצרות באיזה שהוא שלב,כי החומות שלי מראות נוכחות.

וזה ממש קשה כדי להתקדם.

אבל זה נוח לי כרגע,

במילא אני עמוסה כרגע ואין לי זמן לדברים חוץ מהשגרה.

מקווה ששבוע הבא אהיה יותר בטוב♡

לילה טוב ♥︎

"..וזו תקופה קצת מוזרה
להיות בן אדם
הייתי מוותרת על הגוף
רק נשמה בעולם.."

ומה היא המהות של אמא בלי ילדיה?

בשעות הערב האלו,

דווקא ביום הזה.

אני אמא ללא אף ילדה,

אחת נפטרה אחת אצל אביה.

אני לא אגיד שקשה לי עם הבדידות, כי אני לא בודדה.

אבל עכשיו האבל שלי יותר בוער מהכל.

אני מרגישה בחיסרון של שניהן.

אחת לעולם לא תחזור אליי ואחת תחזור אלי מחר.

אבל עד מחר,אני צריכה לשרוד מבלי הצחוק שלה ובלי השובבות שלה.

אני תמיד נכנסת בשעות האלו למיטה שהיא לא כאן.

כי קשה לי לעשות משהו שהיא לא בבית,שאני לא שומעת את הבכי או את הצחוק שלה.

אני לא יודעת אם זה קשור לאובדן שלי שקשה לי לשחרר או שאני פשוט כזו.

אמא שמכורה לילדים שלה.

אז מהי המהות שלי היום,שאני בלעדיהן?