לפני שנתיים. 31 במרץ 2022 בשעה 6:48
את האמת זה ממש פגע בי,
הייתי יכולה להבין הכל אבל אני בעצם לא מבינה
כלום.
האם באמת משנה הסיבה ?
האם באמת משנה הפגיעה?
הרי תמיד יפגעו בנו או שאנחנו נפגע באחרים,
זה דרכו של האדם.
אבל למה אני מרגישה קצת שהלב שורף ולמה הדמעות זולגות?
ולמה בכלל נפתחתי וסיפרתי,ונתתי?
ולמה הסרתי חןמה ועוד חומה ולא פשוט השארתי את המסכה?
הרי מקרי עבר היו צריכים להכין אותי לזה.
או שבחרתי להתעלם במכוון ולנסות שוב?
אני תמימה או נאיבית
שכנראה שכחה את העבר שלה
ואת הלקח שהיא למדה ממנו.
זה תמיד ירדוף אחרי ,
אבל במקרה הזה אשכרה בחרתי להתעלם.
אם זה טוב או רע?
בטוח רע
כי כרגע הנפש שלי לא הייתה פצועה ומדממת וחולה.
ואני לא הייתי סתם בוכה כמו ילדה קטנה עם קוקיות שאיבדה סוכריה.
מה שבטוח
It will not happen again
