אני רוצה לצעוק היי מצאתי,
אבל זה ידוע שהאושר הוא זמני,
האהבה נגמרת,
ובסוף הכל חולף.
אני מנסה לשחרר את כל הפחדים,
לתת להם מרגוע.
ופשוט לזרום.
אבל קשה לי להכיל ולקבל שזה אשכרה אמיתי.
ממתי אני צריכה אישורים מהסביבה שזה אמיתי ושזה קיים?
ממתי אני צריכה בכלל אישורים?
אף פעם לא הייתי צריכה אישורים,
הייתי עושה מה שבראש שלי ושמה פס על כולם
כיום הבטחון העצמי שלי כל כך נמוך שאני אשכרה לא מאמינה שמגיע לי.
למרות שהוא מרים לי את הבטחון,
וגורם לי להרגיש שאני המרכז.
עדיין קשה לי להאמין שזה אשכרה מגיע לי.
אני משתדלת לא להקשר יותר מידי, למרות שזה כבר אבוד לי.
אבל אני כלכך מפחדת מלהפגע,
אבל בא לי כל כך להרגיש, לחוות, להוריד חומות ומסכות
ולהיות פשוט נל.
הוא נותן לי להיות הנל הזו.
אז מה הבעיה שלי לעזאזל?
".. כל מה שאני רוצה זה אתה,
אבל אתה לא יודע כלום,
אתה לא יודע,
איתך אני לא יודעת כבר לאן,
אני לא יודעת כלום,
וטוב לי ככה.
אתה מכיר ת'כוכבים ת'מזלות את השירים ת'מנגינות העצובות בחדרים, שאני השארתי מאחור,
ובלילות הארוכים את השיחות בין הצללים,את הדמעות שלא רואים על הפנים,
אתה מכיר,
אבל עדין אתה לא יודע כלום.
כמה שאני אוהבת אותך,
אתה לא יודע כלום
כמו לנסות לשפוך את כל הים
קוראים לזה טירוף
קוראים לזה טירוף
כל מה שאני רוצה זה אתה,
אתה לא יודע כלום
אתה לא יודע,
זוכר שהחזקנו את היד
גם כשכבר כאב לנו
גם כשדברנו מלוכלך,
אתה מכיר אותי יותר טוב מעצמי,
את הסודות שאני קוברת מתחת לבגדים
אני שקופה כמו מים בשבילך
קרועה בין האגו שלי לחוסר בטחון
אתה רואה לי בעיניים הכל.
כמה שאני אוהבת אותך
אתה לא יודע כלום,
כמו לנסות לשפוך את הים
קוראים לזה טירוף
קוראים לזה טירוף
זוכר שהחזקנו את היד
גם כשכבר כאב לנו.."
