אַנְדַּרְלָמוּסְיָה

פאק איט,

לא איכפת לי שהוא יקרא את זה,

די אני רוצה לכתוב,אני מרגישה צורך להוציא את זה כאן.

כשכתבתי בפוסט הקודם שחזרתי לנשום, 

הבנתי שרוב הסיכויים אני באמת מאוהבת.

 אני לא בטוחה כי שוב אף פעם לא הייתי מאוהבת.

אבל בהחלט המח שלי עסוק רק בו,

אני נרטבת רק ממנו,

ואני רוצה רק אותו.

הוא גורם לי לצחוק בלי סוף.

ואני לא יודעת פתאום מלא גברים דומים לו.

הורדתי את האגו שלי אני מקווה ממש שאני לא אפגע כי אני כזו דפוקה

ואני כמעט לא סומכת על אף.אחד.

אבל הוא הבטיח לי שהוא יראה לי שאפשר לסמוך עליו ולבינתיים זה מה שהוא מוכיח.

אני לא רוצה שזה יהפוך לקיצ'י

אני שונאת קיצ'יות.

אני פשוט רוצה אותו.

רק אותו.

(כן אני מודה כאן.)