אַנְדַּרְלָמוּסְיָה

*אם אתה קורא את זה בבקשה אל תעשה לייק או תגיב,עאלק אם ברור שאתה קורא את זה, אז אני מבקשת שאל תעשה לייק או תגיב,אני יודעת שככל הנראה תגיד לי סתמי, אבל אני מתחננת♡*

אני מפחדת,

יותר נכון רועדת מפחד,

אני מבינה כל זמן שעובר,

שזהו הוא חדר לכל מקום אצלי,

ללב,למוח וכמובן לפות.

בא לי לברוח,

זה דבר מפחיד שאדם שאתה מאוהב בו ואוהב אותו, מקבל אותך כמו שאתה ולא מנסה לשנות שום גרם ממך.

וזה עוד יותר מפחיד לחוות את זה בפעם הראשונה,זב משהו שלא מוכר לי .

אני לא קיצ'ית,

ובכלל לא רומנטית,

ואכשהו הוא מצליח להוציא את הצד הזה בי.

כן זה פוסט שני עליו,

מה נהיה ממני?

אני לא יודעת איך זה יגמר ואם בכלל 

אבל אם זה יגמר אני יודעת שאני לא אשמור לו טינה,

על זה שהוא גורם לי סוף סוף להרגיש.