לפני שנתיים. 24 בספטמבר 2022 בשעה 10:03
אני עצובה וכאובה,
קשה לי לראות אותה ככה,עד שהתרגלתי לראות אותה צוחקת,מחייכת וכמובן צועקת עלי.
אני מתגעגעת אליך,
כל היום אני חופרת בגלריה של הפון ורואה אותך, בכל אלפי הסרטונים שעשיתי לך.
אני נכנסת ליחידה ומדברת איתך מעודדת אותך ואומרת לך עד כמה שאת אלופה כי את אלופה וגיבורה שלי.
אני ישנה עם הבגדים המסריחים שלך ושל אחותך כי קשה לי שתיכן לא לידי.
אין לי בעיה להיות לבד כל החיים,רק שאתן לצידי.
אתן העולם שלי,הנשימות שלי והאור של חיי.
אני רוצה אותכן תמיד איתי.
אני מקווה שלאור השנה החדשה שבפתח אני אתבשר בבשורות יותר טובות.
