אז אסביר לכם,
עזבו כרגע את הטראומה הנוראית שעברתי, ועל זה שאני לא פנויה ריגשית כרגע.
אבל אני לא בעסק כאן,
מכיוון שאני מרגישה שקצת שכחו כאן מה זה להכיר,
מה זה הדבר הזה לדבר לפני עניין של "הסטיות",
מה זה לא להפוך את הסטיות לעיקר השיח ולראות שיש מולכם אדם שיש בתוכו מלא עולמות ולהתעניין בהם ולא רק בסטיות ובמיניות.
לרובכם זה מאד לגיטמי שהפגישה הראשונה תהיה באיזה חדר בדסמי לסשן ראשון, אבל שכחתם מה זה לתת בטחון לצד השני ולתת לו את הרגשה הטובה שבואי ניקח אותך לבית קפה נישב נכיר כי מאחורי הפון ובמציאות זה שונה ואז אם יזרום נעלה לחדר או נילך לחדר ששכרתי אם יש זרימה כמובן.
ולא לדבר על החוסר זמינות לקשר נורמלי, הסינונים והעלימויות.
שכחתם לקחת את הדברים לאט לאט לבנות את המתח המשוגע שאמור להיות ולבנות את הכימיה המצוינת כדי שהיא תעבוד גם במציאות.
אני לא נמצאת באפליקציות של הכירות , כי אני שונאת את זה אז לא יודעת מה הולך שם ולכן אני מכלילה כאן את הרוב.
וזה ממש מעצבן שזה מה שנהיה מימנו,
לא מספיק שאנחנו רצים כמו משוגעים אחרי הכסף,אנחנו רצים כמו משוגעים כדי לספק את היצרים שלנו מבלי לחשוב על הצד השני.
איפה הימים של "דייט" בים או "דייט" תחת כיפת השמים מאד לגיטמי,
כי חוץ מחור יש מולכם אדם ומאד לגיטמי שנחכה עם המשיכה המינית ונתמקד בעולם הפנימי של האחר.
נ.ב נכתב בלשון זכר אבל פונה לשתי המינים.
