לפני 6 שנים. 16 במרץ 2018 בשעה 19:30
והעיינים העצובות האלו שמביטות בי
במבט כל כך נוגה,
היא מסתכלת עלי ואני לא יודעת מה לעשות,
אני בעצמי נפש שבורה,
איך אוכל לעזור לה, אם אני לא עוזרת לי?
והיא עדיין בשלה מסתכלת עלי ומביטה לתוך עיני לשנייה אני רואה דמעה מבצבצת,
אני כבר לא יכולה להתאפק, פותחת את ידיי, מכניסה אותה אליי
תבכי קטנה, אשתדל לשמור עלייך מהדברים הנוראיים שיש בעולם הזה.
אשתדל להיות שם כשתצטרכי אותי.
ואם עובר יום או יומיים ולא תשמעי אותי או ממני
תדעי ששוב נשברתי ונכשלתי.
אני באמת אנסה.
לשמור על הנפש של שנינו.
