לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אַנְדַּרְלָמוּסְיָה

אי סדר ,מהומה ,באלגן.

ההמהומה הפרטית שלי,
הבאלגן שלי,
והאי סדר שבתוכי.
הכל נכתב כאן.

תהנו או שלא :)
לפני 6 שנים. 2 במאי 2018 בשעה 3:49

הולכת לתומי ברחובות עיר הקודש, 

כשלמולי בן מעוטים מחייך חיוך שמרוח לו על כל הפנים, חיוך כזה מתנשא,חיוך כזה שאומר "הו אני אציע לה נישואין מבלי שאני מכיר אותה אגיד לה שאני אתן לה הכל, כמו שאר אחי מהפייסבוק"

אז אני אומרת לעצמי יאללה בוא נראה מה יש לו להציע.

 

אז כמובן שאני מחחיכת את החיוך הכי רחב וסקסי שלי.

 

הוא פתאום כזה מצמץ בעיינים לא מבין.

ומתחיל לנופף ביידים. 

אמרתי טוב בטח זו דרך. חיזור חדשה. 

 

אז גם אני מתחילה לנופף ביידים, אמרתי אולי זה טקס חיזור משהו כזה. 

 

לפתע אני שומעת מאחורי... אחמד.... משהו בערבית משהו בערבית.

 

מסתובבת לאחור. 

ומבינה שזה בסהכ מפגש חברים של בני מיעוטים. 

🤦🏽

שיהיה לכם בוקר נטול פאדיחות. 

*פוסט הומוריסטי וציני. 

מתנשא - רק אל תדרכי עליו בטעות.
לפני 6 שנים
N e l l a​(אחרת) - אבל.. אם אני דורכת עליו זה נקרא שעשיתי פיגוע?
לפני 6 שנים
מתנשא - חחח
לפני 6 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י