שלום קוראים לי נלה והחלום שלי מאז ומתמיד היה להיות אמא.
יש לי אהבה לא מוסברת לילדים, לא בקטע הקריפי.
הם מלאכים קטנים שאלו שלא הצליחו לקבל מענה לצרכים שלהם בתור ילדים/ תינוקות גדלו להיות שטנים קטנים.
אז ב 27.03.2019
בעלי הגשים לי את החלום.
אני מעריצה אותו על זה שהוא הצליח לשרוד אותי 9 חודשים.
לשרוד אישה פסיכית עם הורמונים זה לא קל בכלל, אני הייתי מתגרשת מעצמי.
אבל ב 21.12.2019.
הגיעה האוצר הכי גדול שלי,
הדבר הכי יקר לי.
המתנה הכי גדולה שבעלי יכל להביא לי.
התהליך הזה די ביגר אותי,
גרם לי להבין שיש דברים בחיים שהם כלכך שוליים שלהתעסק בהם זה כלכך טיפשי.
אני אמא.
אמא בכל רמח איברי.
אני אמא שכרגע רק רוצה להגן עליה מכל הדברים המזעזעים שיש בעולם הזה.
שוב אני אכתוב את זה.
אני סוף סוף אמא
אני מקווה שאני אצליח לגדל אותה להיות בת אדם טובה יותר מכל החלאות שיש כאן.
# אבל אמא קריפית רק שתדעו.
