"תחפשי חתן טוב לב ואחראי, שיאהב אותך. תשתדלי להתאהב בו - אבל אם בשלב הראשון לא ילך בקלות, עם הזמן ילך.
זה שאת חייבת שיורידו אותך לרצפה כדי להתחבר, תמשיכי לפרנס את המטפלת שלך כדי להתמודד עם זה. אבל זה לא שיקול לגיטימי בבחירת חתן."
קיבלתי את זה פעמיים בורסיות שונות ביממה האחרונה. מצד אחד הייתי בזוגיות בדסמית ארוכה ויפה, ומצד שני היא הסתיימה. האם כולן נועדו להסתיים?
יש בי מין תהיה, האם מספיק שאסמן וי על כל השורות ברשימת הפנטזיות? האם אז הצורך ייעלם ואני אוכל להתברגן בשקט עם בן זוג נחמד וונילי? אולי בכלל אוכל לחזור לצאת עם נשים, ולתת למקום לדומיננטיות שלי מולן, כי לא אצטרך כל הזמן מקום להיות קטנה ולשים ראש. מלא אולי.
זה עובר?
יש עכשיו מישהי חמודה נורא, אני רוצה אותה, בקטע שיוויני. אני רואה בראש מגורים איתה וחיבוקים וארוחות שישי אצל סבתא. אבל עד שישתחרר לי הדחף, אני לא מצליחה להכיל את הדומיננטיות שעולה בי מול נשים בשנים האחרונות. לא אחד על אחד. מעניין אם היא בכלל רוצה אותי בחזרה.
היה הרבה יותר קל אם הייתי אחרת. נורמטיבית. רגילה.
פעם לא רציתי את זה ועכשיו אני רוצה מאוד, ולא בטוחה אם יכולה.
