יומן הקפטן תאריך כוכבי- 33.2.22.55.1.11

המלכות האחרונה, הגבול האחרון.
עוד צעד מעבר לקצה - עוד טיפה...

הרגש מפעפע הוא רותח, מתאדה ונעלם - נוגד את חוק שימור החומר ..אבל בעצם מה החומר שממנו עשוי הרגש?

מה החומר שממנו עשוייה הקנאה, השנאה?
מה החומר שממנו נרקמת ידידות אמת, אהבה?

האם זה חומר ממשי?
האם זה חומר אנושי?

אני אינני מרגישה דבר, החיים חולפים לידי ולא איתי..

האם אהבתי אי פעם?
האם נשבר ליבי לרסיסים אי פעם?
האם שנאתי אי פעם?
האם שברתי את ליבו של מישהו לרסיסים?

יותר ויותר אני חושבת עליו.. על החבר הראשון כיתה ט' קראו לו אמיר, יצאנו בסך הכל שלושה ימים למה הוא עדיין תקוע לי בראש?
אולי בגלל שהייתי מגעילה אליו?

אולי בגלל ששתי בנות רבו עליו והוא בכלל בחר אותי ואני הייתי כלבה!!

סתם רציתי להשוויץ?

אולי שם מתחיל חוסר הרגש שלי..

אולי שם מתחילה השנאה העצמית שלי לפעפע..

אולי אם אני אכתוב מכתב או אמצא אותו ואתנצל זה יהיה תחילת התהליך לתיקון עצמי, תיקון הרגש שלי..

אבל איך מתחילים למצוא מישהו שלא ראיתי כבר 10שנים?

שאין לי מושג איפה הוא ומה הוא עושה היום?

יש למישהו רעיונות?
אולי מכתב בבקבוק ולשלוח אותו לים?

תהליך תיקון הרגש נקלע למבוי סתום.

נהייתי מטורפת לאחרונה - התחלתי לדבר לעצמי..

היום למשל אמרתי לעצמי שאני לא מבינה אותו בכלל - אבל אז עניתי לעצמי שאולי אני מבינה ולא רוצה להכיר בכך..

אם הוא יודע את המספר ולא מתקשר האם זה בגלל שהוא פוחד מעוד אכזבה?

האם זה בגלל שהוא שונא אותי?

האם זה בגלל שהוא מחבב אותי?

על זה לא הצלחתי לענות לעצמי .. אולי פשוט אפשר לשאול אותו?

לא - אני לא אשאל.. וזה כי אני עדיין לא מוכנה לשמוע את התשובה..

איזה כיף שיש פורים..
יצאתי מהבית עם שמלת ויניל משובחת - החזה ניצב זקוף..

ההצעות זרמו מכל עבר.. בחיי אם הייתי יודעת שזה מה שצריך הייתי מסתובבת כל היום עם מחשוף עמוק 😄

למי שמתקשה לדמיין תציצו בתמונה בפרופיל.

בקיצור היה לי שמייח - וימשיך להיות שמייח..

ועכשיו אני הולכת לישון עם החבר הכי טוב שלי , הכלב שלי..

קוראים לו סוף והוא הכלב הכי מדהים בעולם!!

(למי שלא הבין אני מדברת על כלב אמיתי - כזה פרוותי שעושה האוו האוו , למרות שיש פה כמה שיענו גם על התיאור הזה:) )

ובקיצור אחרי ערב כזה נחתה עליי תובנה אמיתית..

"עד לא ידע.." עד שידעתי..

יש אי שם אחד שמחכה לי - זה נחמד להרגיש מחוזרת ונחמד להיות אני שנדלקים עליה..

אבל אני רוצה אחד ויחיד שאתאהב בו והוא בי בחזרה!!

עולם יקר יש לי הכרזה - אני לא מפחדת יותר מאהבה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

ובנימה אופטימית זו - ליל מנוחה ופורים שמייח 😄

היום יהיה יום מאושר 😄

חג שמייח :)

אז קראת לי שמנה נו אז מה?
אפס, שפחה, סמרטוט, פרה .. עוד מעט תקרא לי כבשה ואז מה?? או אולי מההההההההההההה??!!

זה רק אני או שלפתע כשההשפלה לא ממש מתחברת הכל נראה מטומטם פתאום?

עוד מישהו/י מכירים את זה?

למען האמת אני מוצאת את עצמי לא פעם צוחקת .. ולפעמים נדמה כי זה לא מהמבוכה אלא מהסיטואציה הטפשית שנקלעתי אליה.

אז אולי אני לא סאבית?
או אולי סאבית עם קריזות..

מצד שני כשההשפלה באה במקום הנכון ברגע הנכון אני יכולה לבזות את עצמי כ"כ שאפילו המנוסה שבדומים יתפעל 😄

אז אולי חסר עוד משהו?
איך מוצאים את אותו זמן נכון?
איך מתחברים?

חפרתי הרבה בעצמי בעניין..וגיליתי לתומי שיש שני גורמים עיקריים אצלי..
האחד - גירוי מיני חזק ביותר.
והשני - רגש.. רגש ממשי - מה שנקרא אהבת אמת - לא להיות מאוהב בתחושה של התאהבות אלא ממש להיות מאוהבת זה מה שנותן לי את הכוח והרצון להתמסר ולא להיות אפאתית..

האם זו רק אני ?

Am I a freak of nature?

היא - באה שמש
וזה סימן שכבר מאוחר
היא - באה שמש
כבר לא אתמול ועוד לא מחר
היא - באה שמש
עם הקפה אלי למיטה
היא - באה שמש
אני יכול לאכול אותה

וכשאפתח את הדלת
ואסתכל על הכל
הכל נראה כמו שמיים
מה שיותר עמוק יותר כחול

היא - באה שמש
כל הלילה הייתי ער
היא - באה שמש
והיא כל מה שהיה חסר

וכשאפתח את הדלת
ואסתכל על הכל
הכל נראה כמו עיניים
מה שיותר עמוק יותר כחול
מה שיותר עמוק יותר כחול

האדם החשוב ביותר ביקום כולו!


תמיד מעלי מרחף בכל בועה של מחשבה , ההשפלות , הכאב, המבט הכועס, המבט המלטף, ההתעלמות, היד החזקה והיד המלטפת.. הגוף המושלם והחלק שלך כל אלו הופכים אותך למדהים בעיני – אבל מה שהופך אותך לאליל זה ההתייחסות שלך לקשר, לחיים ובעיקר אליי.

איך שאתה קורא אותי, את תחושותי , את רצונותיי..
כל כך הרבה ריגוש בכל כך מעט זמן.

אני חושבת שאתה אחד מהאנשים שהצליחו לפרוץ את השריון שלי ועוד היד נטוייה.
החיים שלך מלאים בהמון התרגשויות ואני שמחה ומרגישה ברת מזל להיות אחת מהן .

אתה סובלני איתי מטפח אותי לאט לאט דואג לי שאהיה בסדר אתה שומר עליי מכל משמר – כי אחרי הכל על הרכוש שלך שומרים.

אתה יודע להוביל אותי למקומות שאתה רוצה שאהיה.
אתה מראה לי את האור בתוך ים שחור של רצונות לא ברורים ושאיפות שונות.
אתה יודע להבהיר לי מהם הדברים החשובים וגם יודע שגם אם הכל סובב סביבך יש דבר קטנטן שנקרא חיים "וניליים" שבהם אין סיכוי שתפגע – כמו לימודים ועבודה.

אתה יודע להציב גבולות גם כשאני נסחפת לחלוטין.

נכון המערכת כרגע לא מושלמת, אבל אתה דואג לשייף פינה אחר פינה על מנת ליצור מעגל מושלם שיקיף אותי בכולך.

אתה מראה לי את האמת הפנימית שלי אתה הוא האור שלי ..

השמש לא תזרח אם לא תהיה שם להבעיר את הניצוץ בעיני כל פעם שאני רואה אותך, שומעת אותך, קוראת אותך או אפילו חושבת עליך.


ולסיום איך אפשר בלי שיר קטנטן.. אמנם לא שלי אבל מבטא כל רגש אמיתי שיש לי.

אתה האדמה, אתה החיים
אתה הבריאה, אתה השנים
אתה האהבה חסרת הפנים

אתה בשנאה ובעין הממשות,
אתה בקנאה ובחוסר ודאות,
באפסות ההיות, ריקנות הימים

כשאני נושם, כשאני נוגע,
פוקח עיניים מביט ויודע,
שומע אמת נקיה ממילים,
אני מכיר אותך, אלוהים

אנ'לא מפחד ממך
כל כך רוצה לפגוש אותך,
אין לי שום ספק בך
אתה בי ואני בך
רק אל תיתן לי לשכוח

באבק הדרכים, בפרוץ הסערה
בנפול השמיים, בשתיקה הגדולה
באותם געגועים, לאיזה ארץ רחוקה
(אני רואה אותך)
מאחורי האין סוף, ומעבר לפינה
בקיום החלוף שרובו המתנה,
במכת האגרוף של אובדן האמונה,
בסוף הפחד מלמות ומהטעות הבאה,
בנטייה להתמכרות ובבדידות של השיגרה,
בהזדמנות הקרובה באפשרות להמראה,
אני מכיר אותך, אלוהים...

אנ'לא מפחד ממך
כל כך רוצה לפגוש אותך,
אין לי שום ספק בך
אתה בי ואני בך
רק אל תיתן לי לשכוח

מה אדם יותר גוף או נשמה?
הרי אין אף אחד שנקי מאשמה,
ממלא ת'נפשי ממדבר השממה,
אליי אור אליי דממה

כשאני נושם, כשאני נוגע,
פוקח עיניים מביט ויודע,
שומע אמת נקיה ממילים,
אני מכיר אותך, אלוהים

עלינו:

החיבור הזה ביחד גורם לי לחוות תחושות שאני בספק אם הייתי מרגישה אותן לבד הכוח שלך לשלוט בי, בהוויתי בא לידי ביטוי במפץ גדול של תחושות ופנטזיות שמתאחדות לדבר אחד שלם וכל כך מושלם.

השלמות שלך מתקנת את האי שלמות שלי וביחד אנחנו יוצרים משהו חדש וקסום.

וכמו שנאמר ע"י טובי הפרסומאים "שניים זה תמיד ביחד" 
כשאמרת לי שגם לך לא קל עם ההתעלמות חשבתי שזו פסגת האושר וכל יום נוסף איתך מראה לי עד כמה אפשר לטפס למעלה אל קצה ההר הגבוה ביותר בעולם על אף שבגבהים כאלו קצת קשה לנשום – והרי אני אינני מטפסת מקצועית – אתה נותן לי את כל האויר שאני צריכה.

באותו יום שהשפתיים האלוהיות שלך נגעו בשלי נגיעה רכה כל כך מושלמת הרגשתי שאני מרחפת והכל בזכותך.

השגעונות שלך והטרטורים שיכולים להעביר אותי על דעתי ולגרום לי עצבים בלתי מוסברים הכל נמוג ברגע שאני רואה את השם שלך מהבהב על מסך הפלאפון שלי ואנחנו מדברים, אני מספרת לך מה מציק לי ואז זה נראה כל כך טיפשי כל העצבים שלי.

לכל דבר שאתה עושה או אומר יש משמעות אני יודעת את זה רק שלפעמים זה מותח את החבל עד לקצה גבול היכולת ושוב נגמר לי האויר- ובהבל פה אחד שלך אני חוזרת לנשום ואט אט הדופק חוזר למצב נורמלי.

הידיעה שכל שנייה בכל רגע נתון אתה יכול להופיע במציאות ולא רק במחשבות מרגשת אותי עד אין קץ.

המחמאות השנויות במחלוקת, ההשפלות הכל בא ממך והרי כל מה שבא ממך אליי כמחרוזת פנינים משובחת ביותר ישמר אצלי בכספת מיוחדת המוקדשת רק לך.


אני מרגישה שאין מספיק מילים ומטאפורות בעולם לבטא את מה שאני מרגישה ברגעים אלו ממש כאשר אני משתמשת במילים "אנחנו" , אתה ואני המילים האלו גורמות לי להרגיש אהבה מהולה בהערצה שנאה מהולה בעצב שמחה מהולה בהתמסרות..

אתה מעורר את כל אמות הסיפים של קשת הרגשות שלי תודה לך על שהוצאת אותי מהעולם החד גוני שהייתי בו עד שפגשתי בעינך המלאות בכל צבעי הקשת בענן.







ושוב איך אפשר בלי שיר קטנטן –


אם תלך מי יחבק אותי ככה
מי ישמע אותי בסוף היום
מי ינחם וירגיע
רק אתה יודע

ואם תלך למי אחכה בחלון בשמלה של חג
שיגיע, יחבק אותי ככה, כמו שאתה מגיע

כשתלך לשמש אצא, בשדה המוזהב, בוקר וערב,
ירח יאיר את פני שחולמות כל היום רק עליך

וכשתבוא תישא אותי בשתי ידיך, משדה לנהר,
תרחוץ את פני ותגיד לי מילים
כמו שרק אתה יודע

עליי:

והפעם אתחיל בשיר -

הוא אמר: "אם תלכי אחרי
לא קטיפה תלבשי ולא משי
יהיה מר עד בלי כח אולי"
אז אמרה היא: "לאט, כח יש לי
אם צריך אתהלך בסחבות
כלובשת קטיפה מבריקה
אם צריך אקרצף מרצפות
ואהיה בעיני כמלכה.

כל אשר תבקש ותשאל
אעשה ואוסיף לשמוח
יהיהי טוב, אהובי, יהיה קל
לעולם לא יחסר לי כח"

אז אמר: "מה יהיה אם אבגוד
ואותך אעזוב מיותרת
בלילות ארוכים מחכות
עד שובי מזרועות האחרת?"
"אם צריך לחכות אחכה"
כך אמרה ופניה באור.
"אם צריך לבכות לא אבכה
העיקר שאדע כי תחזור
כל אשר תבקש ותשאל
אעשה ואוסיף לשמוח
כי את זאת אהובי יהי קל
לעולם לא יחסר לי כח"

אז אמר: "מה יהיה אם אגיד
כי עליך לקום וללכת
ולשכוח אותי ושנית
לא לחזור כי לרחוב את מושלכת?"
היא רק רגע שתקה ותחייך
אז דברה ופניה ככפור
"אם תאמר לי ללכת, אלך,
אם תאמר לא לחזור, לא אחזור,

אך דבר רק אחד אל תשאל
אל תאמר לי אותך לשכוח
כי את זאת אהובי לא אוכל
בשביל זה לא יהיה לי כח






אני לא חושבת שאי פעם מישהו קרא אותי כל כך קרוב, אני לא חושבת שאי פעם סיפרתי למישהו את מה שאני מספרת לך.

במידה והקשר ימשיך (אני יודעת שאני רוצה) אני חושבת שרמת ההתמסרות שלי תרקיע לגבהים חדשים ממה שהכרתי עד כה.

היציאה מהפנטזיה אל עולם האמת היוותה מעין מבחן בד לחיים האמיתיים ואני כל כך מודה שהיית שם לצידי.

החיבוק שלך בגשם השאיר בי חותם בל ימחה.
המחשבות שלי מאז אותו היום שנפגשנו מתהלכות להן כארי בסורג ורק כשאני איתך הן נרגעות – האריה קיבל את טרפו עכשיו הוא יכול לנוח בשקט.

כשאני איתך אני כולי מדחיקה כל מחשבה אחרת שיש לי קשובה לכל תזוזה שלך לפעמים זה נראה לך כאילו אני מאובנת אבל אני לא אני רק חושבת על איך לרצות אותך יותר איך לגרום לך להשאר עוד קצת – מספיק לי רק לצפות בך.

אין יום שאני לא מסתכלת על התמונה שלך מחזיק את השוט ומדמיינת איך זה יהיה כשאני אהיה תחת השוט.

אין לי הרבה ניסיון בכאב והנה הצלחתי לספוג כמות מכובדת של כאב יחסית למתחילה.

אני רוצה להיות תחת חסותך שתגן עלי מהכל אני רוצה להיות השפחה שלך, המאהבת שלך, החפץ שלך והילדה שלך.


אני יודעת שאתה מבין את גודל האחריות שלך ואני יודעת שאתה תמיד דואג להזכיר לי שאני לא אמורה להיות בול עץ שלא חושב ולא מגיב – מותר לדבר ומותר להראות רגשות כשאתה מפעילך את גלגלי השיניים במוח שלי- לחשוב מי אני, מי אתה, לקחת יוזמה- להזכיר לך שלא הייתי בסדר, להזכיר לך שכן הייתי בסדר, להעניש את עצמי ולקבל בחיוך מהול בדמעות את העונשים שלך.

"כאשר יש לך יום גרוע במיוחד בעבודה, נסה את הפרוצדורה הבאה:
בדרכך מהעבודה, עצור בבית מרקחת וגש למחלקת מדי החום.
קנה מד חום לשימוש רקטלי (דרך הישבן) שיוצר על ידי "ג 'ונסון אנד ג'ונסון ".
ודא שתקבל רק מהפירמה הזאת.
כאשר תגיע הביתה, נעל את הדלתות, משוך את הוילונות, ונתק את הטלפון כך שלא תופרע במשך התרפיה שלך.
החלף לבגדים נוחים, כמו סווטשירט, ושכב במיטה שלך.
פתח את החבילה והוצא את מד החום.
בזהירות שים אותו על השידה כך שלא יישבר.
הוצא את דף ההוראות שבא עם מד החום וקרא אותו.
שים לב שבקצה התדפיס יש הצהרה:
"כל מד חום רקטלי שיוצר על ידי ג'ונסון אנד ג'ונסון נבחן אישית"
עכשיו עצום את עיניך ואמור בכוונה גדולה ובקול רם חמש פעמים : "אני כל כך שמח שאני לא עובד בבקרת האיכות של ג'ונסון אנד ג'ונסון".
שיהיה לך יום יפה וזכור, שיש תמיד מישהו עם עבודה גרועה יותר משלך :)"