יומן מסע

קשוח,

מתגעגעת מלא מלא מלא. 

ממתינה לך. 

עם כל הרשתות החדשות שהגיעו. 

רציתי לספר לך, שהרגשתי ממש עצובה היום ו...

מימושה,

חרדית,

ושרי

הצחיקו אותי מאוד. והרימו לי את מצב הרוח. 

אבל בעיקר רציתי לספר לך. 

כשאני בדיוק בפוזה הזו.

שמה שהיה צריך לקראת ביום ראשון ב 1030, קורה ביום שישי סביב 1600. 

עם חדשות כאלה - יש מצב רוח להוריד בגדים :). 

שלך. 

אני שונאת לאכזב אותך. 

זה כואב לי בפנים.

ואני יודעת שאתה יודע שזו לא אשמתי.

זה קורה. 

זה החיים. 

ומחוץ לבועה המהממת שלנו יש הורים, וילדים ובני זוג ומערכת שלמה שמתעקשת להיות שם ומדי פעם לנפץ לנו אורגזמות וגמירות שנקבעו מבעוד מועד. 

אבל זו מהמורה קטנה, אדוני. 

נכון, אדוני?

שנתגבר? שחזקים מזה?

כל כך רציתי לראותך. 

ספרתי ימים ושעות.

מתגעגעת לכדי בכי. 

מתגעגעת ומתכנסת. 

מקווה שגם אתה. 

זה רק יום שזז. 

לא יותר מזה. 

נכון?

וכשנתראה זה רק יהיה מתוך געגוע גדול עוד יותר. 

מתוך תשוקה בוערת עוד יותר. 

שונאת לא לראותך היום. 

הנתינה אובסולוטית. 

אפשר לחשוב לפרקים, כי זה נח וקל, שהיא מוגבלת. 

כי זה פשוט לי לחשוב כך. 

כי זה מרגיע. 

אבל האמת היא שזה לא כך. וככל שהזמן עובר זה לא כך יותר ויותר. 

הכל באמת שלך. 

שייך לך. 

מעולם לא היה שייך כך למישהו. 

נדמה לי שאפילו לא לי.

כי גם אני עצמי לא ידעתי מה יש בי. עד עכשיו לא יודעת. סמטאות נפשי נותרות בחשיכה עד שאתה לא מאיר אותן. וכשזה קורה, אז מעורב רגש. 

המון רגש. 

שגם הוא שייך לך. 

לשחק. 

לבחון.

ללחוץ. 

וכשאני מתגעגעת אליך,

כמו עכשיו. 

ממש עכשיו ברגע זה,

אני לא מתגעגעת רק לשולט שלי. 

לדום. 

אני מתגעגעת לאדם. 

קודם כל. 

אדם שרואה אותי. מאתגר אותי. וחשוב לי.

כל כך חשוב לי. 

עושה לי טוב להיטיב איתך, אדוני. 

תודה על זה שאתה מאפשר לי. 

שלך. 

שלך ומתגעגעת. 

1. 

אנחנו שנינו יודעים איך זה ייגמר :)

2. 

רגוע. שליו. קצב אחיד. של נגיעות ושל נשימות.

3. 

לגוף כואב היום. 

זה מרגיע ומשקיט. ואיכשהו, רק אתה יודע איך, זה מגיע בדיוק כשאני צריכה את זה. אני לא יודעת אם זה אתה שקורא אותי כך. או שזה צירוף מקרים. 

4. 

זה יותר מדי פעמים מתרחש כך, מכדי שזה יהיה צירוף מקרים. 

ואתה מאמין בצירופי מקרים בכלל ??

5. 

נשימה מתגברת. 

כבדה. 

אתה בכל עורקי. בנימים הקטנים. חודר. 

6. 

הקצב משגע אותי. 

מוציא אותי מאיזון. 

אני מתה להגביר אבל אני ממושמעת. 

7. 

אני מקשיבה ללב. 

זה קרוב. 

לא קרוב מדי. 

זה יקרה הפעם. 

בזמן. 

כמתוכנן. יודעת

8. 

נעים לי. 

הראש נעול עליך. על כאב ועונג מידך. על קולך. על הריח שלך.

9. 

זה כל כך קרוב שכל הגוף נמתח. 

רועד.

כמהה.

מצפה.

10. 

שלך. 

הכל שלך. 

גם הזיעה והזעקות. 

תודה, אדוני

אז דיברתי איתה על שליטה מנטאלית. 

לא רק כי היא שאלה. אלא כי לאחרונה אני מחפשת שיח בנושאים שכאלו. 

יוזמת שיח. 

מפתחת אותו..

חופרת

מחטטת.

ההתעסקות הזו, הבילתי פוסקת, גורמת לי לחשוב על עצמי בעצמי. 

לנסות להבין. 

מטיבעי אינני נוטה לניתוחים. 

אתה אומר שאני "מעשית". 

אומר, ומוביל אותי לעבור תהליך. :)

אז אני מתכנסת אלי אתגר- ועוברת תהליך. 

של גדילה. 

של התעצמות.

של לחוש את הקושי. ממש להרגיש אותו. להתמודד איתו ואולי ללמוד כמה דברים על עצמי. 

אז בעודי משוחחת איתה על שליטה מנטאלית, על מה שהיא מאפשרת לך ולי, אני מהרהרת על ההתמסרות שלי. ועל השליטה שלך.

אני סאבית שונה היום. ממה שהייתי כשהכרנו. עברתי, ועודני עוברת, תהליך מטורף. מעצים. 

ובחכמתך הרבה אתה יודע לנתב אותי, לאט ובביטחה. 

אתה רואה בי דברים. 

דברים שנסתרים מעיני שלי, דברים שהם אני. שאני לא מראה לעיתים כי אפילו אני לא יודעת.

רואה את רצונותי הכמוסים ביותר,

בלי מסיכות,

בלי חומות.

וכשאתה מזהה מין צורך שכזה, אתה מגדל אותו. מטפח אותו. 

משקה אותו בבטחון וברוגע. 

מדשן אותו במקלות הקיין. 

ונותן לי.

מאפשר לי את החופש לומר מה שאני רוצה. 

את מה שלא העזתי לומר. את מה שלא העיזה נפשי לבקש.

זה לא נגמר בלומר בבקשה. כי אם רק מתחיל. תהליך, כבר אמרנו?

ובתהליך יש התמודדות,

ויש טעויות שמהם איני חפה,

ויש למידה. 

אבל על החופש הזה שאינו זהה לכלום, 

ועל התהליך הזה,

ועל ההובלה שלך,

והשליטה שלך-

הינני מודה. 

העולם הזה שלנו, שבה אתה שולט עלי, שולט עלינו, הוא עולם של ייצרים ושל צרכים ושל רצונות כמוסים. ושל גדילה והתגברות. הדדית.

אחרת אין טעם, נכון?

ואני מתבלבלת בכלל. נסחפת. ראה כותרת- זהו פוסט סשן :). 

עוד סשן. 

סשן מעולה. 

שמאפשר לי להיות למרגלותיך. שלך. 

באופן שבו אני זקוקה. 

באופן שמסדר לי את הראש ונותן לי אוויר לנשימה. 

גומרת עצמי לדעת ונוזלת את פחדי החוצה. 

אתה לא אוהב תיאורי סשן. 

אז אין. 

במקום זה אתן לתמונה לדבר :)

ואציין רק,

כי זה בכל זאת פוסט סשן,

אתמול היה טוב, אדוני. 

ואחרי שבוע שהיה לנו, של למטה ולמעלה, מערבולת שלמה של תחושות ורכבת הרים של יצרים- נדרש מאוד. 

תודה. 

שלך. 

מתגעגעת לאדוני. 

ממש מתגעגעת. 

שוכבת במיטה,

מכורבלת מקור,

ומחשבותי איתך. 

שייכת לך. 

בגוף

בנפש

שלך. 

ללא משחקים. ללא פוזות. ללא הדמיות של שליטה. 

הנזילה שלי בכוס היא מהראש. מהצורך.  

מהבפנוכו שלי.

ממך.  

מדמיינת את פגישתינו הקרובה. 

את הכאב.

את העונג. 

מדמינת אותי בקולרי למרגלותיך. 

מייחלת לקולך. 

הבטוח. 

הנוקשה

הבילתי מתפשר.

ועם זאת, עוטף, שומר, דואג. 

מתגעגעת עד בלי די. 

התשמע?

אז לכתוב סשן זו זילות בעניו.

אז לא אכתוב סשן. 

אציין רק שיש מצבי רוח שבגיל מופלא של 34-  אך ורק אדוני יכול לתת לי:

שובבות

משחקיות

ילדותיות במידת מה

התמסרות

העונג שבכאב 

זנותיות מותרת

מיניות חופשיה

החופש להיות אני. האמתית.

ללא בושה. 

ללא עכבות.

איך גומלים על כזו מתנה?

אין לי מושג. 

אבל אני חשה הכרת תודה, לך אדוני. 

על כל התחושות האלו..

ועל כל החורים שלי, שנוטפים מזרע שלך. 

הייתי חייבת. :)

עפה גבוה גבוה בעננים. 

וכבר מתגעגעת.

נ.ב.

כיף, מטורף וכיף. 

ממש ממש כיף. 

מקווה שגם לך.

גופי שייך לך. 

כל חור ונקב,

כל קימור,

כל בליטה. 

שלך.

אבל גם נפשי שלך. 

שלך לעצב. 

שלך לחקור.

 שלך לשחק. 

וכמו שלפעמים ידי נשלחות להגן על גופי מפני כאב המתקרב, במעין אינסטינקט,

גם נפשי, מתגוננת מדי פעם בפני המשחק. 

אבל זה שלך  אדוני. 

שלך. 

לעשות כראות עיניך.

לכתוב סשן,

או את תחושותי אחריו,

זה לתת לך כבוד, אדוני. 

לתת לך לדעת כמה אני שלך מבפנים. 

וזה בכלל לא משנה מה היה. 

משנה הכימיה הזו בינינו.

השייכות.

כמה שאני שלך. 

שלך כשאני זוחלת על הריצפה כמו כלבה,

שלך עם הידיים קשורות מאחורי גבי,

שלך כשנוסעת הביתה מטפטפת זרע מחור התחת.

שלך.

תודה רבה על האישור אדוני. 

תודה על ההמתנה ועל הביצוע האינטימי, 

סמי אירוטי,

בביגוד מלא.

תודה שהסתכלת לי בעניים

תודה שליטפת.

ותודה על -

"אני מאשר לך בזאת חודש נוסף של קולר, בכבוד ובאהבה" 

תודה רבה. 

שלך.

"Hate It When You See Me Cry"

I hate it when you see me cry

Your t-shirt soaked through from my eyes

When I'm not as tough as I should be

And you see the softest part of me

I hate it when you see me cry

Yeah, yeah hate it when you see me cry

yeah, yeah... 

I hate it when I let you down

When your smile turns around

And I know I'm supposed to be the one that says, babe count on me

I hate it when I let you down

Oh, oh I... I'm your rock n' roll joan of arc

The queen of broken hearts

I'm here to save the world, but who will save super girl?

What if I'm weak and I need you tonight?

I hate it... I hate it when you see me cry

Yeah Yeah...

I hate that I need you now

To hold my hair, to hear me out

If I wake up on the bathroom floor

Will you still want me in the morning? 

Oh babe, I need you now!

Oh, oh I... I'm your rock n' roll joan of arc

The queen of broken hearts

I'm here to save the world, but who will save super girl?

What if I'm weak and I need you tonight?

I hate it... I hate it when you see me cry

Oh, oh I... I'm your rock n' roll joan of arc

The queen of broken hearts

I'm here to save the world, but who will save super girl?

What if I'm weak and I need you tonight?

I hate it... I hate it when you see me cry

Yeah, yeah I hate it when you see me cry

Yeah, yeah, yeah