סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני 3 שנים. יום רביעי, 1 בפברואר 2023 בשעה 14:52

אני אוהבת להתכרבל כשהגשם דופק לי על החלון.

להזדיין עד שהחלון כולו מלא אדים,

ועד שחם לנו למרות שקפוא בחוץ.

 

לבשל מרק חם וטרי ולהנחם בו אחרי סשן של יחד.

 

 

אני אוהבת את האינטימיות שיוצר מזג אויר שכזה.

 

 

 

 

 

 

 

 

איזה באסה שיש אילוצים מחר

:(

לפני 3 שנים. יום רביעי, 1 בפברואר 2023 בשעה 5:45

שוט הרכיבה שלי אבד, וכבר זמן מה שאני מתכננת לקנות שוט רכיבה. 

זה לא היה דחוף לי גם כי יש לא מעט כלי משחית אחרים וקצת חבל על הכסף וגם כי לו יש שוט רכיבה מגניב ביותר.

 

אבל התחשק לי.

והתחשק לי כבר לא מעט זמן.

 

ואז -

דקטלון.

 

(מחלקת רכיבה על סוסים.

ויש שם ריתמות. פפפפ. למות)

 

 

לפני 3 שנים. יום שלישי, 31 בינואר 2023 בשעה 5:24

כמה שזה מרים , השיר הזה.

כמה שזה פשוט ונכון.

 

 

 

אני יכולה לקחת את עצמי למופעים והצגות,

להוציא עצמי למועדונים,

לקנות לי טיסה לחול,

לפנק את עצמי במתנות קטנות

ולטייל ביום גשם בדרום

 

 

אין מי שיאהב אותי יותר משאני אוהבת אותי.

אין מי שיכול.

 

אבל אתה? אתה יכול לנסות להוכיח לי אחרת 😏

 

לפני 4 שנים. יום שני, 30 בינואר 2023 בשעה 4:04

השעה 0630 בבוקר. 

אני ערה כבר שעה. סיימתי לטגן מלא מלא שניצלים, שימתינו לצהרים לקטנטנים. 

יש ריח של אוכל טרי בבית וזה משגע גם את החתולה.

 

כשהוא מתקשר אני כבר ברכב, ערה לחלוטין.

הוא לעומת זאת, ממש לא איש של בוקר :).

הוא קצת רוטן וקצת מתלונן (והאמת הוא עובד שעות הזויות אז הוא הרויח את הזכות לכך)

ואני, ששמחה לשמוע את קולו, נשמעת מלאת אנרגיות.

"צריך לטפל באופטימיות הזו שלך על הבוקר "

(אין לתאר את החיוך שהמשפט הזה עושה לי )

 

 

~~~~~~~~~~~

 

אנחנו מתאמים שבתות קרובות.

זו עם הילדים, אולי, כי בכל זאת גשם,

ואת זו שבלעדיהם...

 

~~~~~~~~~~~

 

 

אנחנו מדברים על הא ודא.

לשנינו נסיעה יחסית ארוכה . אני מספרת לו את מה שאני יכולה. הוא משתף אותי.

"שתפי אותי." הוא אמר לי פעם, לפני איזה חודשים. "תספרי לי ותעשי לי מקום אצלך". 

מאז אני משתדלת יותר.

 

אבל האמת היא,  שאם הייתי שואלת אותו מה לדעתו אני חושבת עכשיו,

אין לי שום ספק שהוא לא היה מתבלבל לרגע והיה אומר לי-

"על איך שאני מזיין לך את הצורה" 

 

 

 

 

 

לפני 4 שנים. יום ראשון, 29 בינואר 2023 בשעה 8:29

הוא לובש לי את מסיכת הסקי שקניתי באוסטריה.

אני לא רואה כלום ממש, ורק מוצצת לו דרך החור שבמסיכה. 

הוא מגיש לי פלאג לידי ומורה לי להחדיר אותו לעצמי.

אני יורקת קצת על הפלאג , מבצעת, ממשיכה למצוץ.

 

הוא משכיב אותי על הגב עולה עלי עם גבו אלי ומשתמש לי בפה כשראשי מונח על המיטה ולא יכול לברוח. אני נחנקת ומשתנקת אבל גופו עלי, מקבע אותי.

הוא מורה לי לפשק רגליים רחב ומשחק בי למטה. 

ואני מתחלקת ברגש בין הקושי שבלהכיל אותו כך בפי, לעונג הפושה בין רגלי.

 

כשהוא מסיים וגומר בי בגרון, בשאגה גדולה, הוא מרשה לי להוריד את המסיכה.

"אני יכולה להוציא גם את הפלאג? "

"אוי. שכחתי שהוא שם"

 

 

~~~~~~~~~~~~~

 

 

"אז מה? את רוצה שני גברים?"

"אני אראה לך מה זה שני גברים. תסתובבי עם התחת אלי".

אני מבצעת.

על 4, מניחה את הראש על שמיכה שנפרשה בטרם עת על הריצפה. מפשקת את הפלחים בידי. מגישה לו אותי.

הדילדו שהוכנס לי לכוס מבעוד מועד מאיים לברוח, והוא תוקע אותו חזק יותר לתוכי.

אני צורחת מאלימות האקט.

"תיכף תיראי מה זה".

הוא אומר ומתחיל לשחק בי עם קצה של דילדו נוסף בכניסה של החור הצר.

זה גם מפחיד וגם ומרגש.

"את באמת ממש צרה. צריך להרחיב אותך. זה יכאב"

הוא מוסיף שמן ומחדיר את הדילדו הנוסף עוד לתוך התחת.

זה כואב לי ברמות ואני מייללת לתוך השמיכה הדקה, מחניקה את היללה. חושבת שהטוח העור הדק שבין שני הדילדואים תיכף יקרע.

הוא מוציא את הדילדו של הכוס.

זה מקל על הכאב.

ואז הוא מוציא את הדילדו של התחת וחודר עם איברו לזיון חזק.  את הידיים שלי הוא מחזיק לי מאחורי הגב, כך שהן לא יכולות לגעת בי, או למתן את התנועה שלו.

הוא נכנס בתנועות חזקות ומהירות וזה כואב.

 

ואז הוא מחזיר את הדילדו לכוס.

 

לפני 4 שנים. יום שבת, 28 בינואר 2023 בשעה 4:51

זה נכון שחשבתי שיהיה שונה. בטח לאור מה שדיברנו.

ואולי בזמן אחר, בתקופה אחרת בחיי הייתה בי אכזבה. אבל עכשיו לא. איך אפשר שתיהיה אכזבה מערב שכזה? 

עכשיו יש בי קבלה והנאה ממה שקיים.

מהנוכחות שלך.

מהתוכניות המרוחקות לחודש מאי.

מהקיימות שלך בחיי ומהיציבות שלך בהם. 

ועל כך- תודה. 

 

~~~~~~~~~~~~

 

הוא מתיישב , חצי נשכב על הספה לאורכה. 

הוא עומד בשיאו ואני חומדת אותו לתוכי.

"תישבי" הוא אומר.

אני מתכוננת לעלות ואז הוא מוסיף, "לא ככה, הפוך"

אני מתיישבת עליו הפוך. ומתפשט בי עונג עצום כשהוא מזיין אותי, ומצליף תוך כדי.

אני פותחת את עיני, רק כי לראות את הנשלט שלה יורד לה, ואת העונג שהיא חווה תוך כדי. התמונה מהממת. הוא מכורבל בתנוחה כמעט עוברית, נפלאה, עירום על הריצפה בין רגליה.

 

הוא יוצא ממני לאט, וחודר לחור הצר. הוא מטה את הגוף שלי אחורה, למעין שכיבה עליו.

היד אחת שלו משחקת בי עם הצעצוע, ויד שניה חונקת אותי לסירוגין.

השליטה על הנשימה מעלה את הגוף שלי מעלה.

הוא מתחיל לצחוק. אני לא מבינה.

"למה אתה צוחק?" אני לוחשת לו במעט האויר שנשאר לי.

"כי מישהי פה נוזלת עלי".

 

 

אנחנו משנים תנוחה. אני נשכבת על הבטן, והוא ממשיך בחדירות החדות שלו אלי. הזוג שאיתנו עובר לחדר.

אני צורחת גמירה. מתכווצת עליו מאחורי ומרגישה אותו מתהדק בי.

הוא לא עוצר, ואני גומרת פעם שניה. 

ורק אז הוא מאפשר לגוף שלו שחרור גם כן.

 

~~~~~~~~~~~

 

אני אוהבת לארח.

יין טוב וצחוקים וחברה של אנשים טובים שיודעים להעניק. חברות ואינטימיות ואנושיות ובדסמ. 

ערב שישי של חברה ועונג.

תבואו שוב.

 

 

לפני 4 שנים. יום שלישי, 24 בינואר 2023 בשעה 14:33

אחד התענוגות

 

סיבוב בקיסריה, ליקוט צדפים מיוחדים על חוף היום. 

אין יום מושלם יותר מהיום לטובת זה, שמש טובה ורוחה נעימה עוטפת אותנו.

 

 

טיול במדרחוב של זיכרון. 

מוזיאון העלייה הראשונה בספונטני. כי הרי אם הייתי מטיילת עם הילדים, בחיים הם לא היו מסכימים.

 

הידעתם שיש גרסא ביידיש לרומאו ויוליה- רם ויעל? 😂😂

 

 

ארוחת צהרים. קנלוני ממולא בשר עגל ברוטב יין אדום.

סבלתי בשקט :)

 

 

ולסיום מים.

אין כמו מים.

ועוד יותר אין כמו מים חמים בחורף, כשקר בחוץ.

40 מעלות? אפילו לחלאסי ממוצעת כמוני היה חם, וזה לא קל.

 

 

יום מושלם.

תודה!

לפני 4 שנים. יום שישי, 20 בינואר 2023 בשעה 12:48

 

 

יש לי כל כך הרבה להודות עליו לאחרונה בחיים.

כל כך , כל כך הרבה.

 

יש לי את האהבות הקטנות שממלאות את החיים שלי בשמחת חיים ואתגר ומשמעות ובכיף אמיתי ונקי. עליכם אני מודה.

 

כולנו בריאים. טפו טפו. ועל כך אני מודה.

 

יש לי חברות טובות. ממש ממש טובות. באש ובמים כזה. לא משנה מה קורה בחיים. תומכות ואוהבות תמיד. ועל כך אני מודה.

 

יש לי פרנסה טובה - שהיא גם מעניינת וגם משמעותית, ולאחרונה היא משמעותית במיוחד, תובענית ומתגמלת, גם במישור הנפשי. ועל כך אני מודה.

 

יש לי חברות ועומק וחיבוק ואוזן ונוכחות שלך בחיים שלי. ואתה יקר לי המונים. ועל כך אני מודה (לך).

 

יש לי אותך בחיים שלי. יש לי בדסמ ויש לי עניין ויש לי פורקן ויש מילוי צרכים הדדי, במקום יציב נטול מרדף, במקום בו אפשר להעמיק ולחקור וגם להנות ולברוח מהשגרה. ועל כך אני מודה.

 

ויש לי ניצחונות. 

ענקיים ממש בכל קנה מידה, וכנים ומשני חוקי משחק.

למרות כל מי שאמר לי לוותר, ולהכנע לדרישות המערכת.

למרות שזה לקח זמן , ואיבדתי את כל האמונה בדרך.

למרות המכשולים..

 

 

התחלתי את גיל 40 שלי בדמעות נוראיות . בתחושת אובדן קשה,

וזה רק משתפר ומשתפר מאז.

 

אני מקווה שישאר כך.

כיף לי ואני לא רןצה לשנות דבר.

 

Thank you frailty

Thank you consequence

Thank you, thank you silence

 

 

 

 

לפני 4 שנים. יום רביעי, 18 בינואר 2023 בשעה 14:11

בוא לישון איתי.

איתי, לא לידי. זה נשמע כמו ניואנס קטן אבל זה לא. זה עולם ומלואו הפוך.

 

תן לי להניח את הראש בשקע הכתף שלך, ולהרגיש את היד שלך מונחת לי מתחת לשדיים.

נוגעת לא נוגעת. נעימה ומרמזת.

 

את הרגל שלך מונחת על הרגליים שלי, ספק מקבעת אותי למיטה, ספק מחממת, ספק מחבקת.  

 

תו לי לחמם את היד שלי בצד הגוף שלך, בגומיה של המכנס / תחתון. אתה חם ולי כל הזמן קר.

 

אף אחד מאיתנו לא יתלונן שלא נח לו, ואף אחד לא יתרחק כדי לשנות תנוחה לשינה. 

אף אחד לא יתלונן שנרדם לו איזה איבר,

ואף אחד לא ירגיש מוגזם.

 

בוא נמלא את האוירה מלא מלא אינטימיות אמיתית ולא מאולצת שממלאת את הנשמה ומקשרת בינינו קצת אחרת, מכל השאר.

 

בוא נקי. בלי מניירות או תהיות, או יותר מדי מחשבות. קרוב קרוב, עד ששומעים את הנשימה באוזן ומרגישים את הנשיקות הקטנות החמודות בגוף.

 

 

בוא לישון איתי,

 

ואז בוקר , תן לי נשיקה חמה , מלאת רוך וחום וקירבה ואינטימיות, רגע לפני שנפרדים.

לפני 4 שנים. יום שלישי, 17 בינואר 2023 בשעה 13:47

תבוא לפה עם כוס יין,

ותזיין אותי כנגד הזכוכית