היי בייבי שלי,
שומע?
אני רוצה להגיד לך תודה.
תודה שאתה חם אלי, שאתה נדיב במילות חיבה,
בחיבוקים,
במחשבה עלי, בפרגונים.
תודה שאתה מתחשב בי, במעשים רבים כל כך ,
ושהמילים שיוצאות ממך, מלאות משמעות רבה,
ומקבלות משנה תוקף, דרך מעשיך.
תודה שאתה עושה לי שקט בנשמה, וחם ואדום בלב.
תודה שאתה רואה אותי.
בצרכים המשוגעים שלי.
שלא חוסך ממני כאב נדרש לי,
שמבין את זעקתה של הנפש המבקשת להתקדם, לאט אבל בטוח, לעומקים של תהומות האפילה.
תודה שאתה מחבק אותי בלילה.
תודה שאתב מזיין אותי עד שהעשן יוצא לי מהאזניים .
שהזין שלך והידיים שלך והגוף שלך, מפנקים אותי באגרסיה מופלאה שאני זקוקה לה.
לא מרחם עלי.
זה לא פשוט, מסתבר, לכל אחד, ואני כל כך זקוקה לזה.
תודה שאתה בחיי.
* * * * * *
אני יושבת מעליו.
הוא מזיין אותי חזק ובאגרסיביות.
תופס חזק במתניים ובשיער ולא מרחם.
בעיניים שלו יש את הניצוץ המיוחד הזה שיש לו כשהוא יודע שכואב לי.
מג'יק מונח לו על הבטן, נוגע בדיוק איפה שצריך.
ואם כל ירידה שלי כלפי מטה עליו, המגע מעלה את גופי כלפי מעלה.
השילוב של האגרסיה, ממכר.
זה שוב דיסוננס.
בין האפילה לאור. בין הכאב לעונג.
והדיסוננס הזה גורם לי לגמור.
פעם אחר פעם.
בפעם המיליון שאני גומרת, ובחיי שאיבדתי שם את הספירה כבר, אני לא מתאפקת ויוצאת לי זעקה
"זה כל כך טוב , סנד. תתחתן איתי".
בשניה אחת הניצוץ בעיניים מתחלף ,וכל האגרסיה המשוגעת שלו מתחלפת בצחוק עמוק.
נ.ב
למי שלא הבין- זה בצחוק :)
אבל כן, זה היה עד כדי כך טוב.
תודה ♡
