לפני 4 שנים. 12 ביוני 2020 בשעה 11:42
אני מחוייכת בזכות פעילות בוקר אינטנסיבית מאוד במיטה, מסופקת, מקולחת, לבושה ומוכנה להתחיל את היום.
הוא מרים לי את השמלה למעלה. "עלי על 6".
אני אוהבת שהוא עושה את זה. שאנחנו לכאורה כבר סיימנו, אנחנו במוד אחר לגמרי כבר- של בוקר וסידורים וחיים, ואז הוא מחליט שעוד לא. יוזם. לוקח פיקוד. בקול שקט ונמוך, דומי להחריד שלדעתי אפילו הוא לא מודע לו, מוריד עלי פקודה.
הגוף שלי כבר הספיק להתכווץ וכשהוא חודר אלי אני מורחבת מחדש. זו הרגשה מופלאה.
אני רטובה מיידית.
ואז הוא לוחש לי דברים באוזן שמכניסים אותי למצב סאבי במיוחד. והוא מחטיף לי מאחור תוך כדי, ספנקים טובים ובריאים.
זה לא בדסמ, ואם זאת הספנקים כואבים לי ונעימים לי והם מזכירים לי מי ומה אני, כשרק מאפשרים לי להיות.
"לכי תסדרי את השיער. התבלגן לך"
