ישבנו ודיברנו, אני והיא במרפסת, על כוס קפה.
ודיברתי עליך,
והרגשתי את החום שבלב שלי עולה.
וסיפרתי לה קצת משלנו,
ושיתפתי קצת משלי, שהוא שלך,
והרגשתי את החום שבלב שלי עולה עוד .
ואי אפשר באמת לספר את כל מעלליך בי,
איך הקשבת לי אתמול והשלמת בי רוגע,
איך חדרת אותי היום, עד שנוזלינו מילאו את המיטה כולה.
איך כיוננת את העוצמה של קיין עד שאפשר היה להריח את ייחומי מקצה החדר השני.
על כוס קפה שני סיפרתי לה שאתה עושה לי טוב בלב.
יוצר לי מקום מתוך מקום שלך שמקבל אותי.
סיפרתי אמת.
כשאנחנו מזמינים אורחים,
על כוס קפה,
אתה תמיד אומר שחיכית לי כמה שנים.
זה מחייך אותי ומחמיא לי,
אבל בעצם, הייתה זו אני שחיכיתי לך.
אדוני.
ועכשיו, אני מחכה בכיליון עיניים,
שתבוא הביתה,
תפשוט מעצמך עול יום,
נתקלח,
ונשב רגוע, נארוז עוצמות של שקט שלפני הסערת הסשן,
בנינוחות,
על כוס קפה.
אני אוהבת אותך.
