שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני 5 שנים. יום שני, 3 במאי 2021 בשעה 7:05

כן, זה הכאב, אבל זה לא רק הכאב. זה אני אומרת- היית מאמין? זה המרכיב הסודי שהופך סשן ממכות להענקה. שהופך סקס מחדירה למאגיה.

זה המהות.
זה סוד שאיננו סוד כלל וכלל.

זה החייתיות.
זה המבט בעיניים, ההרגשה בעור, הידיעה בראש- שאתה רוצה. שאתה צריך. שאתה כמהה. שאתה לא יכול ללא. פה, כאן ועכשיו. ללא פשרות, ללא דיחוי, ללא הסברים.

זו האש ששורפת אותך מהבפנים.
זו הבערה הפנימית שלא נותנת לך מנוח.
הראש הרוקח, הגוף המיוזע.
זה תזזיתיות בילתי נגמרת שקיימת בהוויה עצמה, במערכת, במחשבות, באויר שאתה נושם.
זו התשוקה בלב שלך, והתאווה בין הרגלים.


ככה.
בדיוק ככה תירצה אותי.
באטרף.
בשגעון.
באיבוד דעת.

ללא הפסקות וללא מנוח.

כאילו והכניסו יד לעטוף לך את הלב, ונשימותך מתקצרות לך מהפמפום חסר הרחמים.
ואתה מתנשף מהמחסור, ומהמגע, ומצחנת הפרימונים, ומרדיפת הבצע המיני התמידית.
לוקח אוויר שניתן, במסורה, ביו לבין, מכורח החיים, וצולל שוב, למעמקי השחור והאפילה הנעימים.
שירה של סירנה שאין ממנה הרמוניה ואין לה תקנה.

רעבתני.

חייתי.

מרייר.

 

ככה אני מתגעגעת אליך.


לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י