וואלה שהתאפקתי.
בחיי.
אמרתי לעצמי שאני כותבת לא מעט, ואתה בכלל לא ואולי זה בכלל לא בקטע שלך שמרבית חיי המין שלך פרוסים פה לעיני כולם לקרוא .
ובחיי שניסיתי להתאפק.
אבל אז חשבתי שמעולם לא הערת לי על זה בעבר.
מעולם לא הענשת, לא הכאבת, לא סטרת לי על מילה חשופה, או משפט רהבתני.
לא.
את הסטירות שלך אתה שומר לי בעודי רוכבת עליך. אז אתה תופס אותי חזק בגרון וסוטר לי פעם אחר פעם בעודך מרים את אגנך כלפי.
עד שהידיים שלי מתרוממות טיפה במאמץ חסר תכלית להגן על לחיי.
כשנמאס לך לסטור אתה חוסם לי עם יד אחת את הפה ואת האף עד שאני משתולל עליך ורק חצי מודעת לאיברך שבתוכי.
אתה מסובב אותי,מורה לי להחדיר לתוכי פלאג, ומזיין אותי בעודי עד 4. אני מרגישה כאב ממגע של הזין שלך בפאתי הרחם, כשהכל צמוד ודחוק בי.
אני מרגישה כאב, כי הפלאג לא סוכך לפני.
אני מרגישה כאב כי הפלאג גדול, וגם אתה גדול לא פחות וזה מרגיש כאילו אין מקום בי יותר להכיל.
אתה מעיר לי. על ויברטורים שלא טעונים. על חומר סיכה שלא בהישג יד וצריך לחפש, על פלאג קטן (הוא לא).
מעיר לי ומכאיב לי.
על שאתה מתפרק בתוכי ואני מלאה בך בכל אופני.
אבל מעולם לא הערת לי, לא הענשת , לא הכאבת ולא סטרת, עקב המילה הכתובה.
