שוב יש לי קושי לישון,
ואני חרמנית - למין ולהגבלת תנועה, להשפלה וכאב, לסשן קשוח ומטלטל ולסקס אלים במיוחד .
וזה מעורר בי רגש ומערבולת.
ונזקקות.
אבל אני עוד לא בשלב היללות וההפיכה לחשופלצת. אלא יותר בשלב ביניים כזה, בו זה מעורר בי מחשבות רכות, חצי רומנטיות.
שאולי אי שם יש אישה טובה לך יותר,
או בכלל זוגות מושלמים יותר,
הוא מנכ"ל חברת תוכנה והיא מנהלת בנק.
והם מביאים יחד משכורת שמספיקה ל 4 זוגות עם משכנתא כבדה,
והם רבים על איזו חופשה לקחת ולאן לטוס הפעם,
והם לא רבים על מקום בארון כי לכל אחד מהם יש חדר ארונות משלו, בבית היפה שלהם, עם הבריכה והיער בחצר האחורית.
והם חשים נינוח כשהמנקה באה לנקות ואחרי זה הם מזמינים ארוחת שף לארוחת ערב.
אז אני לא רוצה להיות האנשים האלה.
אני רוצה להיות אתה ואני.
בדיוק כמו שאנחנו לפעמים.
עם כל ההבדלים והחוסרים ואי שלמויות.
בדיוק בנקודת ההתגברות והגדילה.
אתה ואני.
טוב, בעצם, רומנטי על מלא.