יומן מסע

אני חושבת שכל הזמן אני דאגתי ל.... .

שיהיה מה לעשות,

שכולם בסדר,

שיש אוכל (גם אם מינימלי),

שנקי (יחסית),

שיש פרנסה.

שנעים.

שאינטימי.

ואני צריכה להגיד לך תודה שאתה דואג לי.

בהכל.

באיך אני אוכלת, ושותה, איך אני מרגישה, ושטוב שלי.

אכפת לך שטוב לי ושיהיה לי טוב. 

אמיתי.

לכל מה שאני צריכה.

ורק שתדע לך שאני ממש לא גרידית שאני אומרת לך או מבקשת ממך- 

אהובי, תרביץ לי בבקשה עם מקל. 

חזק חזק.

פסים פסים.

תזיין אותי בבקשה בתחת. לאט לאט. כואב ומענג.

בחיי שאני לא גרידית. 

זה רק שהדם לא זורם בלעדי זה בעורקים.

זה רק שהלב מתעייף מהר מדי.

זה רק שקשה לקחת אויר.

אני לא גרידית אהובי.

אני רוצה לנשום.