יומן מסע

אני שפוכה במיטה. מקולחת. מרוגשת. מוכנה.
כל הארסנל של הצעצועים מוכן ופרוס לבחירה.

הוא נכנס כמו רוח סערה, מזיין אותי בשני החורים. זה נעים ברמות אחרות.
הזין שלו בתחת המשומן שלי זה אחד התענוגות הגדולים יותר שיש.
אני מרגישה עונג. אני מדברת עונג. אני גונחת עונג.
יש לי פירצי צחוק בילתי נשלטים.
הוא מכאיב. ואני צוחקת.
זה לא עליו. זה כמו אורגזמה נוספת של הנפש. שמגיעה מרצון אגור הרבה זמן. בילתי נשלט.
באותה המטבע יכולתי גם לבכות. בטח גם זה עוד יקרה.
הוא לוקח את  ספנקר העץ שלו ומספינק אותי על צד התחת.
בהתחלה יחידים. אחרי זה סטים הולכים וגדלים.  10, 30 , 50.
חמישים רציפים כבר קשה לי ממש להכיל.
אני לא בכושר.
הוא מאשר לי להצמיד מגיק לדגדגן. כשאני מתחילה להניע אגן, הוא מכניס לי אגודל לתחת שמקבע אותי, וממשיך להספיק בנקודה אחת.
הכאב המתגבר מצד אחד מרחיק קצת את הגמירה, ומצד שני מעצים אותה בטירוף.

כשאני גומרת, מתכווצת לו על האצבע שבאחורי, צורחת מלוא ריאות ווליום בלי התחשבות לתוך הכרית, אני מרגישה את העיניים השחורות שלו נוצצות מהגמירה שהכאב שלו מקנה לי.

אורגזמות שבאות יחד עם הכאב עוצמתיות לי פי כמה. עונג ענק בכאב רצוף.