סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני שנה. 20 במרץ 2023 בשעה 10:11

אל תשאל אותי.

תיקח את הכל.
בלי תהיות או שאלות או תיאום.
בלי התחשבות.
כמו חיה רעה שמפלסת דרכה אל הניצוד.
שינים חשופות וניבים חדים ובולטים.
נעץ.
כמו צ'יטה העוקבת אחרי האיילה בשדה המרעה, ומתנפלת עליה ברגע של חולשה.

כל הרגעים שלי הם רגעי חולשה שכאלה.

אל תשאל אותי לשלומי, לתחושותי.
הצ'יטה לא שואלת האיילה. לא מתחשבת במצב הרוח שלה או החשק או הרצון הכללי.
לא בוחנת תנועות ונשימות. לא שומעת ייללות ותחינות כאב. לא מוותרת לנוכח דמעות שזולגות. לא עוצרת באדום.

יש את מה שרטוב בי בין הרגליים ואת מה שהדוק בי מאחור, ואת מה שכמה בי בנפשי. 

 

 

אל תשאל אותי.
תיקח.

spankindan​(שולט) - ואת חשו, לא מתייחסת למה שהוא רוצה? ואם הוא רוצה לשאול ולהתחשב, כי זה עושה לו טוב...
סתם, מחשבה שעלתה לי בראש...
לפני שנה
חשופית שתוקה​(נשלטת) - יש זמנים שזה מתאים ונכון לדבר.
ויש זמנים שפחות.

זה נכתב על כאלה שפחות (ולאדם ספציפי על סיטואציה ספציפית ;) )
לפני שנה
גברי באלילה​(אחר) - לו הייתי יודע מזמן הייתי נועץ שיני.
לפני שנה
חשופית שתוקה​(נשלטת) - ♡
לפני שנה
הוד מעלתו​(שולט) - אחד הדברים שאני אוהב לשמוע מנשלטת זה, 'אל תשאל אותי בכלל'
לפני שנה
חשופית שתוקה​(נשלטת) - אני לא ממש נשלטת :)
הטקסט הזה מתייחס ספציפית למיניות, במערכת בה כבר יש בסיס כלשהו וזה ברור ומוסכם בינינו שמותר לו לזיין אותי איך ומתי שיבוא לו.
לא מדובר על כל האספקטים בחיים.רחוק מזה אפילו
לפני שנה

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י