סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני שנה. 17 במרץ 2023 בשעה 16:40

ביום חמישי פגשתי מישהו מהעבר .מכר מעבודה.
הוא באיזור הגיל שלי, אולי כמה שנים מבוגר יותר.
יצא לטייל עם שלושת ילדיו והכלב באיזו שבת חמה, וכשחזר , מצא את אישתו ללא רוח חיים על הריצפה בסלון.
דום לב.


אני רוצה לחיות כל עוד אני חיה.
לחוות כל עוד אני נושמת.
להזדיין. לצאת. לצחוק. להתרגש. לישון בחיבוק.

ובעיקר אני רוצה לאהוב.
חשוב לי לאהוב.
אני רוצה לאהוב ממעקי ליבי ונשמתי.
ולתעדף.
ולבנות יחד עתיד אמיתי.
אני רוצה לאהוב ולהיות נאהבת ועטופה.

כדי שכשימצאו אותי על ריצפת הסלון זה יהיה מבלי שויתרתי לעצמי או על עצמי.

 

 

באשיר - אני חיכיתי שהוא ימצא את אשתו מזדיינת שהוא חוזר מהטיול.
שואל בשביל חבר, מה עדיף - לחזור הביתה ולגלות שאשתך מתה או שהיא מזדיינת עם מישהו?
לפני שנה
חשופית שתוקה​(נשלטת) - לא יודעת. אם תיהיה לי אישה פעם, נזדיין עם אחר יחד :)
יותר כיף.
לפני שנה
ציפור אש - מדהימה וכל כך צודקת . ללא קשר לטרגדיה שלו , צריך למצות כל רגע בחיים כי אין להם פתק החלפה .
תהני לך מכל שניה :)
לפני שנה
מורה נבוכות - בסוף יקירתי ימצאו אותך חיה נושמת ובועטת בבן זוגך שתאהבי בגריאטריה ג' בגיל 99 :)
לפני שנה
חשופית שתוקה​(נשלטת) - אם אנע בועטת? כנראה שאני אוהבת במיוחד!
אחרת אני אדישה ולא אכפת לי :)
לפני שנה
יעל t​(אחרת) - קרעת לי את הלב
לפני שנה
חשופית שתוקה​(נשלטת) - ♡
לפני שנה

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י