כשהבועה נסגרה עלינו, עטפה אותו במעטה ערפילי משלה, הרגשתי פתאום עטופה מאוד, ובטוחה מאוד בזרועותיך.
הרגשתי חום ממך ורצון וצורך תואמים מאוד את שלי. משלימים.
ככה- פשוט ונקי ונטול ממניירות.
דבר אלי מילים, במילא אני שומעת חזק יותר את המבט בעיניים, או הזרמים דרך היד. את צלילי הנשימות.
במילא זה עושה לי חשק לתת, להעניק, להטיב ולענג. אותך ואיתך.
סודות של גוף זה דבר מסתורי. כמו מעטה של קסם זה מתפזר עלי , ואני מרשה לעצמי להרגיש.
ולהרגיש חזק ואמיתי וכמעט בוסרי.
אני חוזרת להרגיש כמו בת 17 שמרגישה אמיתי ולראשונה. אני חוזרת למגע ראשוני מאוד, עמוק, בסמטאות המיינד והנפש. ובא לי להתחפר עמוק יותר בתוכך, להגיש לך לעוד ליטוף, ועוד נגיעה קלה.
הריח שלך מפוזר על כולי ולא הייתי רוצה את זה בשום דרך אחרת.
הדרך הביתה, לוקחת לי בחצי שעה יותר. המח שלי לא על הכביש ואני מפספסת כל פניה אפשרית אפילו שהוויז כועס עלי בקול.
ראשי עדין שם, איתך, באמצע הלילה שעבר.
דבר אלי מילים.
במילא אני מתמכרת לאינטימיות שיצרת.
במילא אני שומעת את דופק הלב.
