יומן מסע

אני רוצה שתאהב אותי בטירוף.

כך שכשאתה אומר לי להתראות לתקופה קצרה, זה כואב לך בנשמה.
וכשאתה לא איתי פיסית- שזה יכאב לך בגוף. בפרקים. בחיבורים של הגפים.

אני רוצה להיות הבחירה הראשונה שלך. בהכל.
אני רוצה יין, ועציצים,  ומתנות קטנות וגדולות במועדים קיטשיים.
אני רוצה להיות האדם שאתה הכי רוצה קרוב אליך.
זה שאתה מצמיד קרוב אליך בלילה, בחיבוק עמוק מנחם ומחזק.
רוצה להיות הראשונה שאתה נותן לה גב, ועוזר לה. בכל סיטואציה.

אני רוצה שתירצה לבלות כל רגע פנוי שלך איתי.
אני רוצה תשוקה מאכלת.
תאווה.
טירוף.
אני רוצה ביטחון ועטיפה ובחירה מודעת.

אני רוצה חיבוק בלילה, אחרי שעשן יצא מהחדר מרוב ששרפנו שם את הסדינים.
ואני גם רוצה עדינות ומילים חמות כשכבד קצת בנשמה.

אני רוצה זעקות של כאב הניתנות באהבה, ואני רוצה נשיקות רכות בין לבין.

וטפיחות קטנות ושובבות על הישבן במטבח.

ולהחזיק ידיים בקהל. 

אני רוצה שתתגאה בי.
בקול רם מול כל העולם.

ואחרי כל זה אני רוצה שיהיה מותר לריב. כי מותר. מהלב כזה. ואז להשלים כי בסדר לריב ולא כל ריב זה סוף העולם.
אני רוצה עמידות והתמדה.
אני רוצה להאמין שזה באש ובמים.

אתה שואל אותי מה אני רוצה?

ככה.
ככה אני רוצה.

וזה בכלל לא פוסט רומנטי