סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני 3 חודשים. 31 בינואר 2024 בשעה 20:03

אני מרגישה נאהבת כשדואגים לי. 

כשמדליקים לי את דוד, כך שאגיע הביתה למים חמים.

כשעושים לי ארוחת ערב, כי הגעתי מאוחר ולא אכלתי כלום כל היום.

כשמתקשרים אלי כשאני מאחרת לוודא שהכל בסדר.

כשקונים לי איזו שטות כי שמים לב שבדיוק חסר לי.

כשמתקנים לי משהו בבית, מבלי שאני אבקש. 

 

אני מרגישה נאהבת כשדואגים לשלומי, וכשנמצאים שם עבורי, עוזרים לי ונותנים לי גב.

כשמפנים לי מקום בארון ומדליקים לי את הרדיאטור שלא אצא מהמקלחת לחדר קר.

אני מרגישה נאהבת כשעושים איתי תוכניות פוזיטביות וריאליות לעתיד הקרוב, והרחוק.

 

וגם אני מרגישה נאהבת כשבתוך כל זה מגמירים ומסשנים ומזיינים אותי. ומחבקים אותי חזק חזק בלילה.

 

 

 

אולי תגלה לי גם אתה-

איך אתה מרגיש נאהב?

מה גורם לך להרגיש נאהב?

האם דייקת את זה לעצמך פעם? ואם לא, האם תיהיה מוכן לדייק את זה בישבילי, ולגלות לי?

Aציבעוני​(אחר) - מסובך.לי
לפני 3 חודשים
חשופית שתוקה​(נשלטת) - מה מסובך לך?
לפני 3 חודשים
רפאים​(שולט){מ} - הזכרת לי את זה:

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=130601&postid=1310893
לפני 3 חודשים
ממתק צילי חריף - כן, כן, כן. אוי חשופית, אין עלייך ❤️
לפני חודשיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י