יומן מסע

תשמור עלי, עלינו.

תעמוד זקוף מול החושך המפתה של הלילה, תרגיש את הקרירות הנעימה מחליקה עליך כמו הלשון המלוחלחת שלי על עורך חשוף העדין והרך שנמתך לכבודי ברגע האמת.

החושך הכבד קורא לך, אבל תישאר עם עיניך דרוכות. לא להתרופף, לא להיעצם אפילו לרגע.

הנשק שלך לא רק מתכת. הוא ההארכה שלך, המשך הגוף, מוכן להתפרץ ברעד חד כשצריך. תן לו לנשום את הלילה, כבד ומוכן.

הכפתורים על המדים מתוחים, שומרים סוד, מבקשים שלא תפקיע אותם אלא אם כן ניתנת הפקודה.

במים לא רואים דמעות. שלי.

גם כשהכל דומם, הייצר זוחל מתחת לפני השטח כמבקש לפוצץ את הכל.

תשמור עלי בלילה, גבר שלי.

בשמירות הארוכות שנדמה שאין להן סוף, ושמור גם ביום.

בכל רגע שבך, מבלי לחכות להחלפת המשמרות.