התחלתי לכתוב פוסט מגניב כזה , חצי מתבדח, על זה שגרטה חזרה כי בעצם היא נדלקה על חייל קומנדו של חיל הים, וממש התחשק לה סשן פרוע בדסמ פורנו האב סטייל בתא המעצר.
על מזרן מטונף, מלוכלך, באזיקים. היא גם פומבית, הילדה, בנוסף לכל.
והוא גר באשדוד, ולא מאשרים לה עלייה. אז איזו ברירה נוצרה לה?
זה הכל סביב סקס בעצם. וזין.
אבל אז נזכרתי שלא הרבה פעמים כתבתי פה בפוסט פוליטיקה, כך שבואי חשו, לא נתחיל גם כעת.
חוץ מזה, איך אפשר שלא להבין את חיבתה העמוקה לגבר עטוף במדי זית. שהרי החייל הפרטי והסקסי שלי ישן שנץ, אחרי לילה קשוח עם רימונים וניצרות משוחררות. איך אני יודעת? קיבלתי סרטון.
אז אני ממשיכה לרייר על המדים הטקטיים שלו, המקופלים ומוכנים כבר לשבוע הבא.
זה סקסי במיוחד בעיני, משלים לי את הרגשת הביטחון.
כמו המכות.
שאם הוא מסוגל להרביץ לי ככה, כמו שהוא מרביץ לפעמים, מתוך מקום של אהבה ותשוקה וסיפוק, אז לבטח הוא ידע גם להגן עלי פיסית, מתוך מקום של הגנה, אם אי פעם זה יגיע לזה.
זה משהו שאני לא יכולה לתת לעצמי. יכולה המון לבד. אבל לא זה.
כך גם השירות שלו בצבא. הוא שם, בין השאר כי הוא שומר עלי. לא על כל ישראל. לא על הגבולות. עלי.
ואני יכולה לשחרר להיות בטוחה.
בזרועותיו.
~~~~~~~~~~
בלילה אחרי שהוא הגמיר אותי וטיפל בי, הוא עטף אותי בחיבוק עמוק שהיה חסר לי כל כך, ואמר שהוא התגעגע לזה.
והאמנתי לו.
והתגעגתי גם אני. המון פשוט.
הרגשתי את הגוף שלי כמהה אליו, בוער, ומתגעגע אליו, בעודו לידי, נושם לי לתוך האוזן.
אין מקום שאני אוהבת להיות בו יותר מאשר במיטה שלך, בחיבוק שלך.
ואתה יודע משהו, אני חושבת שאני מוכנה, קצת כמו גרטה, לעבור בישבילנו דרך ומרחק. וכל מה שצריך.
~~~~~~~~~~
אני אוהבת בון ג'ובי.
כן.
אני יודעת.
תרגיש חופשי להעניש אותי בהמשך.