יומן מסע

לרדת על בירכי,

במקום הזה שמיועד לי,

למגרלותיך. 

להסתכל עליך מלמטה. 

להביט בעיניך. 

לחייך חיוך קטן וקצת נבזי. 

להרגיש את הסתירה על לחיי.

יודעת שאתה רוצה. 

יודעת שאני צריכה. 

להכניס אותו לפה. 

לא להפסיק להביט עליך. 

הראש שלך נשמט לאחור בהנאה. 

לרגע, לשבריר שניונת, לא ברור מי מתמסר פה למי,

אבל אז, 

רק כדי שאני לא אטעה, אתה תיכנס עוד קצת פנימה, אדוני,

תקשה עלי,

אני אחנק קצת,

אשתנק,

אבל אני לא מהמוותרים אדוני,

ואני נועדתי לזה. 

נועדתי לענג.

ואני אמשיך אדוני,

למרות הקושי,

למרות החוסר אוויר,

למרות הריפלקס שאולי יהיה,

אני אמשיך,

רטוב,

חם,

מענג,

עד שתגנח קצת אדוני,

עד שתתפוצץ לי בפה.

עד הסוף, וקצת מעבר. 

שיהיה נקי, אדוני. 

כל טיפה שלי. 

הכל. 

נראה לי, שהרווחתי ביושר, אדוני.

וגם אם לא. 

וגם אם זה רק כי מדובר בעונג שלך ותו לא. 

דע,

אני אוהבת למצוץ לך, אדוני.