צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני 9 שנים. יום רביעי, 2 בנובמבר 2016 בשעה 6:15

רק גדל. 

למה.

לא מצליחה להסביר את התופעה הזו לעצמי. 

מדוע אני רוצה עוד ועוד. 

משיכה שכזו.

קסם. 

התמכרות. 

 

רצון בילתי נדלה שרק הולך ומחמיר. 

ואני מתעטפת בו, כמו בשמיכת פוך עבה, וטיפות הגשם שדופקות לי על החלון, אין בהן כדי להקיץ אותי.  

אתה הוא שרואה בחלומי. 

ואני אבודה בך. 

 

ואני תוהה כמה עמוק זה עוד יגיע. 

לכמה יתעצם. 

וזה מלחיץ אותי. 

וגם מסקרן אותי.

 

מתגעגעת אליך עד המפגש הבא.

מתגעגעת וסבלנית (בקושי). 

מתגעגעת ומצפה. 

מכורה. 

 

צעצוע. 

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י