אני יודעת שייקח זמן עד שתראה את הפוסט הזה.
והוא נועד לחייך אותך.
הוא נועד לעשות לך טוב.
הוא נועד לספר לך שאתה מלווה אותי בכל מה שאני עושה.
תמיד במחשבותי.
תמיד חושבת מה תגיד.
תמיד חושבת מה יכולה לעשות על מנת להיטיב איתך.
מה היית רוצה שאומר.
מה יכבד אותך.
מה יגרום לך להתגאות.
משתדלת.
לעמוד בכל המטלות.
וכי עצם העמידה האם יש בה הישג?
לא חושבת.
כלומר, ברור שיש בה כניעה לרצונות שלך. וביצוע מדוייק הוא דרך להראות לך שאיכפת לי. ועוד איך איכפת לי.
המשמעת שלי, היא דרך להראות לך שאני שלך.
אבל לא לכך כוונתי.
אני שלך לא בגלל או בזכות המשמעת.
ויש לי משמעת.
ברזל.
אני שלך במחשבותי.
אני שלך כי אתה בתוכי.
כי המרחק והזמן, וקושי הטמון בהם, לא מחלישים ולא מורידים, ולא מקלים.
אני שלך כי הכוס שלי רטוב אליך.
כי הגוף כמהה אליך.
כי המחשבות איתך.
תמיד.
בכל.
מתגעגעת.
שלך.
