סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני 7 שנים. 28 באפריל 2017 בשעה 5:07

להתגעגע למה שעוד לא קרה. 

לדמיין

לקוות

להמתין להחלטתו, לרצונו.

 

לזרום עם עצמך. 

להתמודד עם הקושי והגעגוע. 

 

ולהזכר,

בך מתעופפת שם,

חצי בהכרה וחצי לא. 

שוכבת על הריצפה.

 

אין שדים

אין פחדים

אין מניירות.

 

רק שקט יש שם. 

ואותך.

 

עוטף ומלטף.

 

בוקר טוב , אדוני.

 

מתגעגעת.

}{

 

סועד קשוח - זה כבר מוגזם
המחשבות האלה שמנדנדות ללא הרף
מתרבות ונורמות בתוך הראש וזוגות ללה
מפריחות את הדימיון
של מה היינו עושים
לו היית פה.
זה חסר

עוד פעם ישבת על הציור של הילדים?
לפני 7 שנים
חשופית שתוקה​(נשלטת) - אני יודעת מה הייתי רוצה לעשות, אדוני.
יודעת בקווים כללים מה הייתי רוצה שיקרה.

ציור מהעבר של אומן. אדוני.
לפני 7 שנים
סועד קשוח - תודה סאבית באבית סבבית שלי.
עיוות המילים בתגובה הראשית במקור.
לא באמת במכוון, סתם עילגות.
לפני 7 שנים
חשופית שתוקה​(נשלטת) - מתגעגעת אליך אדוני.
כל כך.
משתגעת מגעגוע.

לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י