לפני 9 שנים. יום ראשון, 23 באפריל 2017 בשעה 18:38
כן כן, אני יודעת שזה אולי נדוש.
נטחן עד דק, על פני מרחב נתון של בלוג. בטח שלי.
אבל , אף על פי כן, אם לא רושמת- שוכחת.
ויש זכרונות שחשובים לי מדי.
תחושות שרוצה לשמור קרוב לליבי.
חויות
ימים כמו היום.
זה משהו בי.
משהו שנבנה בי.
והופך אותי מבחורה אחת לבחורה אחרת לחלוטין. למה שאתה צריך ורוצה ממני.
לא בכח הזרוע.
אם כי בשליטה איטית, רגועה ושלווה.
שליטה בטוחה , מתוך ידע ועומק.
טוב לי להיות שלך אדוני.
טוב לי לתת לך רוגע.
טוב לי לקבל שלווה.
תודה על ההזדמנות הזו, שנתת לי וממשיך לתת לי כל פעם מחדש.
מעריכה אותך כל כך. על האומץ שיש בך והחכמה. הבגרות וההומור.
מעריצה אותך ממש.
וכבר רוצה עוד :)
(גרידי...)
שלך.
}{.