יומן מסע

דמעות דמעות זולגות החוצה על שפתיים יבשות, שדיים בטן וכוס.
דמעה אחר דמעה ביבבות וחולשה ופורקן.
צמאה לנשיקה.
אבל אין. ולא תהיה.
מערבולת של פחד קדמוני. חויות עבר. זכרונות שאין בנמצא. 
רגשות לא ניתנים להגדרה.
סערה.

אני נושמת לא נושמת , נאחזת בך.
ספק מרוצה נהנת ספק מתאבלת מפוחדת מבויישת חלשה.
אני רוצה
לא רוצה
רוצה
צריכה
חייבת

אני חזקה בכלל, אני עוד זוכרת?
ואם צריך להגיד בקול רפיטטיבי כמה חזקה אני, אז כמה חזקה אני בעצם?
שטויות.
הכל יהיה בסדר.
הכל.
אני יכולה להביט לך בעיניים ולהתגבר.
כן. אני יכולה לנצח את עצמי.
לאפשר לך לנצח את עצמך.

נוסעת
אוספת כוחות.
מתכתובות עבר. מזכרונות.
אוספת כוחות מעומק ריגשותי, מהדרך המפותלת מלאת היופי. מהתיק המונח לצידי.
משתיקתינו. 
מעמידתך.
מהמבט בעיניים.
הכי הרבה מהמבט בעיניים. 
אוספת כוחות כי יש בי
אוספת כוחות כי יודעת שיכולה.
אוספת כוחות כי איכפת לי.
עכשיו זה במאמץ גדול.
לאט לאט וממש בקרוב - בשחרור.
אני לא מנסה לשכנע אותך.
אני משוכנעת.

בוחרת לראות את היופי שאנחנו בכל מצב.
כאב חד. ספירה. הכלה. ספייס חזק ונדיר.
ירוק
ירוק
ירוק
בוחרת להניח לקשיים. הם מביאים את היופי.

וכל אשר בי- נרתם
וכל אשר אני- יירתם
וגם אם נדמה לעיתים שלא מוצאת יציאה מהמבוך,
ואולי ייקח לי עוד קצת זמן מהמתוכנן,
ובכל הקושי והבכי,

אני תמיד בעדך.
אני תמיד בעדך.
אני תמיד בעדך.

תמיד