שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני 8 שנים. יום רביעי, 21 ביוני 2017 בשעה 5:17

אני מודה שהתחרפנתי. 

לקח לי כמה ימים להתגבר, ותהליך ההתגברות הזה שלי היה כרוך בהרבה מאוד דרמה מיותרת. בהרבה מאוד כאב שאני יצרתי במו ידי. כאב מיותר לחלוטין.

אני ממש בסדר עכשיו. 

שלווה.

מקבלת.

 

 

ואני רק מצירה על כך,

שההתחרפנות שלי השפיע כה עמוקות גם עליך.

מצירה מעומק הלב.

 

מתנצלת ממש.

 

כמהה לתקן ולשפר. 

כמהה לעלות. 

 

 

מבקשת לומר לך שאתה חשוב לי מאוד. 

שאני מעריצה אותך.

 

 

ומעבר לזה גם להגיד לך תודה

שלא מוותר עלי.

ושלא מתייאש ממני. 

 

 

תודה שאתה לי. ושנותן לי להיות לך (כשלא מתחרפנת).

 

אני מתגעגעת אליך.

 

חשופית.

 

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י