סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני 7 שנים. 20 ביולי 2017 בשעה 18:52

אני ממתינה לפגישה הבאה שלנו כרועה צאן במדבר הסופר את צעדיו אל עבר נווה המדבר הקרוב.

באמת.

מתגעגעת.

אתה תעשה בי כדבריך.

ואני אהיה שלך קצת יותר.

ואתה תחבק אותי.

ורק עטופה בך ארשה לעצמי להתפרק.

 

ואריח אותך ואתחזק

וארגיש אותך, ואתעצם,

וכולי תקווה - שהנך יוצא מתוך הקסם הזה שיצרנו מסופק לא פחות,

שזה כיף לך,

ממלא אותך,

נכון עבורך.

לא פחות משזה כך עבורי

 

 

אני מחפשת אותך, אדוני.

הלב שלי דואג לך.

הראש שלי חושב עליך.

 

עם קולרי לצווארי אני כמהה אליך אדוני.

כמהה למרגלותיך

כמהה לעוד.

לעוד הרבה.

 

 

נידי :)

אבל שלך, אדוני

וגאה בשייכותי, אדוני.

ומתגעגעת כל כך שהנפש לא רגועה.

עוד קצת

 

 

}{

סועד קשוח - את יודעת מה יפה בסיפור הזה?
שאני מסתדר לא רע עם הנידי הזה.
אפילו זה מוצא חן בעיני (;
אוטוטו כל המילים היפות האלה יתאחדו לכדי מציאות.
חיבוק גדול
לפני 7 שנים
חשופית שתוקה​(נשלטת) - אדוני.
כשאני קוראת את זה , זה רק עושה אותי נידית עוד יותר.
ממתינה למציאות הזו כל כך.
מתגעגעת אליך.
חסר לי.

}{
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י