זה כי בכל הנוגע לך- אני רגשנית.
רגשנית מעומק הלב שלי.
ואולי גם קצת בנאלית וצפויה מראש.
אבל לבטח איכפתית.
ואולי סתם כי התאריכים מתחברים יפה כל כך.
סימליים.
ואולי כי אני רוצה לצעוק שכולם ישמעו שיש בי אהבה והיא תנצח,
ואולי כי צעקתי את זה עד כה ואמשיך לצעוק עד שתשתיק אותי,
ואולי כי רוצה שתשמע את המציף אותי ואת העובר לי בראש, ותאמין.
תאמין לי באמת כשאני מספרת לך שאני מעריצה אותך קצת ועוד קצת ועוד קצת עם כל דקה ונשימה שלוקחת.
שרואה לך את טוב ליבך והניצוץ המיוחד בעיניים,
ששואפת לחיוך שלך,
שהצחוק שלך מדביק גם אותי ומפזר לי שבבים של אושר בנשמה.
שהמגע שלך הוא זרמים של חום מרפא שנעים לי במח ומחייה את כל הרדום בו, מחסל את כל חולה רעה בו.
ואני בכלל אבודה בך ובהווייתך.
לאורך כל כולך, מלמטה למעלה.
אתה מתנה בדמות של טוב וממלא ונכון- בתחפושת אנושית, עבורי.
ויש רק לומר לך , בכנות וללא טיפה של ציניות או הגזמה – תודה שאתה בחיי
