סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני 7 שנים. 3 באוגוסט 2017 בשעה 17:03

And I know she'll be the death of me
At least we'll both be numb
And she'll always get the best of me
The worst is yet to come
But at least we'll both be beautiful and stay forever young
This I know, yeah, this I know

 

 

אני מתגעגעת אליך.

כל כך.

כל כך.

 

המונים.

 

תהיה בטוב!

הכי בטוב שאפשר.

ואני אהיה פה בישבילך למה שצריך, לאיך שצריך. 

כי זהו רצוני.

זוהי בחירתי.

כי זה עושה לי טוב.

 

שלך

}{

סועד קשוח - אני צריך את הצורך הזה שלך .
כך שאת מספקת לי את מה שאני צריך
וזה נותן לי ביטחון שיש לי מקום.
מקום חשוב ונחוץ.
מקום של נחמה בו ניתן לשקוע נקי ולהשאיר את האבק מחוץ למרחב הנשימה ואת הקוצים מחוץ לפני העור.
לפני 7 שנים
חשופית שתוקה​(נשלטת) - אדוני,
יש בי צורך, והוא הולך ומתגבר עם כל שניה שעוברת, עם כל יום נוסף.
אתה נחוץ לי כה.
ומה אני בלעדיך?
אוטומטית. ריקה. פשוטה. שקופה.

אתה נותן לי טעם וריח
וקשת של תחושות.
אני זקוקה לך באופן מילים לא יכולות לבטא.

אהיה ואלמד להיות מה שאתה צריך ממני,
מה שרוצה שאהיה.

אני צועדת בדרך איתך, אדוני.
וזו דרך מופלאה.

יש לך מקום אדוני, את כל המקום שיכולה לתת, את כל המקום שיש.

שלך
}{
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י