תישן ממי שלי. תנוח.
תן לעסות לך את הגב, להעלים בך את השמן החם. להרגיע אותך ובתוך כך להרגיע אותי.
תאסוף כוחות.
אני אלקק אותך עד טיפת הזיעה האחרונה, עד שנשימות הגמירה שלך יחליפו את זעקותי.
קרסול לפרק כף היד.
קולות חנוקים הבוקעים מפרצופי המוצמד למזרן.
חשופה לפניך, ונחביאת.
עיצמי עיניים, סאבית. תירטיבי יריכיים וכרית.
ואכן, נוזלת נהרות של פחד וכניעה מהכוס.
מפל גועש של נתינה שלך לי.
סדר.
ולרגעית השניה, כשהמקל שורק באויר, רגע לפני שהוא פוגש את אחורי, אין חרדות.
אני שלך שם. לגמרי לחלוטין נתונה לך.
ואני בוכה כי כואב לי.
כי אחורי כבר לא רגילים לבעילתך וכי אני זקוקה לבכי הזה. לייבבות ולתחינה אליך. לבקשה.
ולמגע הדורש ממני.
לא מוותר.
מפלח אותי לשניים וקורא את בעלותו על כל כניסותי כולם.
בהפסקה הקצרה,
ישבנו לנוח.
אתה לגמת משקה והחמאית לי על השמלה והעקבים.
זה בישבילך, אדוני.
זה הכל בישבילך.
}{
