סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני 7 שנים. 30 באוגוסט 2017 בשעה 5:40

יש בי חשק לכתוב לך.

אי שקט פנימי כזה שנוצר מגעגע פיסי.

מכמיהה.

מרצון שלא מוצא מנוח- להיטיב אתך.

מעיסה שמבעבעת בתוכי ומחפשת להישפך ממני החוצה.

רותחת בי. צורבת כל אשר בדרכה.

 

מגיע לך את הפואטיקה הכי יפה שניתן לכתוב. את השירה המהממת ביותר.

אבל דווקא הפוסט הזה לא יהיה ארוך ומשתפך.

 

זה פוסט קצר.

לכתוב געגוע.

לכתוב תשוקה.

לכתוב צורך.

 

בך.

 

להיות שלך. להיות סאבית. ילדה. נשלטת.

להיות עבורך.

לחשוב עליך. בלעדית ולגמרי , לבוא נקייה ללא ציפיות.

ולסמוך עליך, שאתה כבר תחשוב עלי.

ולשחרר.

 

אני שלך אדוני. ואני צריכה אותך.

צריכה כל אשר שתחליט שיהיה, כל אשר תחליט שאהיה.

סומכת. בוטחת. ורעבה.

 

בוקר של געגוע

}{

סועד קשוח - נשמה שלי.
הפתעה נעימה ומרגשת.
תודה לך על המילים והכוונה הכנה העומדת מאחוריהן.
יש מלא געגוע מעבר למגע גם לידיעה הברורה שכך את רואה את פני הדברים.
הצלפות של חיבה.
😘
לפני 7 שנים
חשופית שתוקה​(נשלטת) - אדוני
הכי כיף הצלפות של חיבה
וגם כיף לדעת שהנעמתי ♡.
לחיי עוד נעמים שיבואו!

מתגעגעת מאוד.
}{
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י