לפני 7 שנים. 17 באוקטובר 2017 בשעה 16:23
זה קל לי לכתוב געגוע וצורך וקושי.
הרבה יותר קשה לי להביט על הטוב.
ודווקא בגלל זה,
ובעיקר בגלל שיש לי רצון לעורר בך גאווה, לעורר בך חיוך, לעורר בך רגשות-
אני רוצה לכתוב חיובי.
אני גאה בנו.
במה שיצרנו בבועה המיוחדת הזו שלנו, החמה , האינטימית, התומכת.
בה יש בדס"מ,
אבל יש גם חברות,
ותמיכה הדדית,
וחיבה אמיתית,
ושיתוף
ועזרה.
אתה מביא לי המון אושר, אדוני.
ואני יודעת שגם אני לך. (נכון?😜)
אני רוצה להמשיך לתת לך אותי,
את הנדיבות שיש בי,
את המחשבה הנעולה עליך,
את הרעב הבילתי נדלה אליך.
את הגעגוע.
את הליבלובים שיש לי בלב לשמע קולך, ואת הרעד בכוס למגע שלך.
ולכן, מבקשת.
כמו בכל יום בחודש, מחדש, כתנאי שהוצב לי עוד בהתחלה :).
אישור לחודש בלבד.
בבקשה, אדוני.
להמשיך להיות שלך.
בבקשה אדוני.
♡