לפני 8 שנים. יום שני, 22 בינואר 2018 בשעה 15:59
הוא יושב לידי, קרוב אלי, רוכן מעלי עם פלג גופו העליון, קרוב קרוב. הזיפים נעימים לי בלחיים.
ריחו מסמם אותי קלות.
אני שרועה על הספה כך שהתחת ממש בקצה. הידיים נחות לצידי גופי. הרגלים מפושקות.
לא צריך שום כלים לנעול אותי כך. מספיקה בקשתו החרישית שאשאר במנח הספציפי הזה.
סטירה נוחתת לי על הכוס ואני מתכווצת.
"אל תזוזי" הוא אומר, ברכות מהפנטת הזו שלו. זו כמעט נשמעת כמו בקשה אבל זו לא.
אני פותחת רגלי.
הבטן מתכווצת כמוכנה למכה הבאה, מוכנה לאי תזוזה.
ואז הוא מלטף.
"תגידי, סאבית"
סטירה
"מה זה יותר, מפחיד או כואב?"
הליטופים נעימים לי כל כך ואני נוזלת ממש. מקולו הרך, ומהמגע התובעני המנוגד לכל הרוך ההורג זה.
"מפחיד אדוני"
כמה סטירות חזקות מכווצות.
"נכון סאבית.
אז תפחדי."