לפני 7 שנים. 17 באפריל 2018 בשעה 9:50
יש אירועים שקורים לך בחיים שאת יודעת שהנה זה- זה.
אירוע מכונן.
אצלי, מדובר באירוע מתחדש חודש בחודשו. טקס.
מסורת.
קווים מקבילים של פרשות מים שנצבעים על פני מרחב נתון של זמן.
אני שוב מבקשת הארכה.
אני מבקשת אותה כסמל.
כדימוי למחויבות שלי כלפי הקולר שלי.
כביטוי לרצון שלי, להיות בישבילך.
כהבטחה, שכל עוד הוא על צווארי, אשתדל לעשות הכי טוב לנו.
אשתדל לעשות טוב.
אתאמץ, תמיד.
ותמיד מתוך אהבה אליך.
אתה עושה לי כל כך טוב.
אתה יוצר משהו בי, שמותר לו להיות ולהביע ולרצות.
שמותר לו להיות אני.
שמותר לו לאהוב לכאוב.
שמותר לו כל מה שאסור במקומות אחרים.
אני מבקשת הארכה של שתוקשוח.
שזה מותג בכלל עבורי :).
אני אוהבת אותך, אדוני.
מכל הלב ובכל הווייתי.
♡
