שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני 6 שנים. 19 באפריל 2018 בשעה 21:08

האלכוהול מתפס לי במעלה הורידים משחרר לי חשקים במח.

פסים על גבי פסים על גבי פסים.

כמיהה והצורך עודם גדלים בי.

וכל עוד יש בי חלומות יש בי חיים.

זעקות אדומות  ויצירות כלי משליט של אהבה.

ויד מלטפת,

וחיבוק נוגה, רך, כשברקע פס הקול שבחרת.

 

עכשיו נושמים.

רגיעה לפני המשך הגלים.

תכניות מגירה ליום רטוב.

צלילה מבורכת מחוץ לאיזור הנוחות.

 

חום הגוף המתפשט, 

מחבר אותי לעצמי בהוויתך.

 

הדגדגן מחריש את זעקתו הנחבית.

 

והרצון.

הרצון החזק הזה- לממש חיים.

לנסות להתנסות לעוף.

לינוק  עד לשד עצמות ההוויה.

לעשות.

להיות.

לטעום.

 

 

אני עדין אני.

איתך אני רוצה הכל.

 

מתגעגעת.

 

"אם יש עוד חלום שבו נוכל לגעת
לצחוק על הכל לחבק ולבכות.
אם פעם נחלום את עצמנו לדעת
האם נגשים את הכל ונחלום לא פחות.

אולי עוד יבואו ימים שיביאו
קצת שקט לנפש ולגוף רגיעה
ואם זה החופש מעבר לדלת
האם יהיה זה האושר שלי והאושר שלך."

אם יש עוד חלום/ יהודה פוליקר

סועד קשוח - תכניות מגירה ליום רטוב.

צלילה מבורכת מחוץ לאיזור הנוחות.


בדיוק זה אהובה.
נפלא כל כך
לפני 6 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י