צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני 7 שנים. יום שישי, 22 ביוני 2018 בשעה 4:03

 

When we came alive at the moment we met

This is still worth fighting for

A love that wants to live
I’ll give you all I’ve got to give
So let’s try one last time
So we never forget
This is still worth fighting
Still worth fighting for

 

מותר לכתוב פוסט אוהב גם אם אין עלי קולר? 

כי אני אוהבת אותך עדין, תמיד.

ממש אוהבת.

לגמרי ולחלוטין.

ועדין אני תקווה (אולי תמימה מדי) שנמצא דרך.

למרות שפער גדול קיים.

כי יש על מה להלחם בעיני, כי המון על מה להלחם. המון על מה לשמור.

 

החלטות קשות.

אבל אני רוצה להאמין שיש בכח האהבה לנצח.

יש כח ברצון.

ויש ערך להתמסרות ההדדית שלנו, הקיימת בנו.

 

געגוע אהוב יקר.

שיהיה לך סופש נעים.

 

 

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י