סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני 5 שנים. 22 ביוני 2018 בשעה 5:03

 

When we came alive at the moment we met

This is still worth fighting for

A love that wants to live
I’ll give you all I’ve got to give
So let’s try one last time
So we never forget
This is still worth fighting
Still worth fighting for

 

מותר לכתוב פוסט אוהב גם אם אין עלי קולר? 

כי אני אוהבת אותך עדין, תמיד.

ממש אוהבת.

לגמרי ולחלוטין.

ועדין אני תקווה (אולי תמימה מדי) שנמצא דרך.

למרות שפער גדול קיים.

כי יש על מה להלחם בעיני, כי המון על מה להלחם. המון על מה לשמור.

 

החלטות קשות.

אבל אני רוצה להאמין שיש בכח האהבה לנצח.

יש כח ברצון.

ויש ערך להתמסרות ההדדית שלנו, הקיימת בנו.

 

געגוע אהוב יקר.

שיהיה לך סופש נעים.

 

 

 

Velvet30 - ♡
לפני 5 שנים
בתו של דרקולה​(נשלטת){DRAKULLA} - כיווצת לי את הלב. הלוואי...❤
לפני 5 שנים
סועד קשוח - אפשר.
אסור להחזיק בבטן, גם לא את האהבה. יש לתת לה ביטוי, כך שתלטף ותחטא את הפצעים.

תודה ממי. ריגשת אותי. יודעת לרגש. נוגעת.

כי אני אוהבת אותך עדין, תמיד -
עדין+תמיד=אוקסימורון? לא ממש. אפשרי.
אפשרי גם עדין וגם בקשוח יותר, כי אלו הם חיינו.
מי מנוחות ניתן למצוא בגן עדן ומשם גורשנו ובצדק, אולי אנחנו לא בנויים לפסטורליות משעממת תמידית.

חיבוקים ממי שלי, כדי שיהיה טוב יותר.
לפני 5 שנים
bondman​(נשלט){FLR} - שולח חיבוק. 💚
לפני 5 שנים
צ'יטה​(שולט) - איזה מקסימים שניכם עם אהבה ענקית ומקסימה. יש לכם אהבה והיא תנצח. חיבוקים לרוב }{
לפני 5 שנים
N e l l a​(אחרת) - כיווצת לי את הלב😐
מקווה שזה הסתדר 💗
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י