סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני 5 שנים. 22 באוגוסט 2018 בשעה 17:29

אני מבקשת ממך לעזור לי להפסיק להרגיש.

 

לכבות את הכאב והאהבה הזורמים בעורקי ולו לרגע קט בלבד.

הם צורבים אותי, אתה מבין? ואני מייחלת להפסקה.

 

אנא ממך,

נשק אותי עם חגורתך.

אולי אבכה קצת, תתעלם . זו איננה אשמתה של החגורה שהנשיקות שלה נדרשות לי.

 

אנא ממך, קח את גרוני לשימושך. 

מנע אוויר, זה מונע גם מחשבות ותקווה מאכזבת.

לפף ידיך סביב צוארי, והבט לי עמוק בעיניים.

הכיוץ של הכוס חזק יותר כך, מאשר בשיא העונג.

 

אנא ממך,

השתמש בי.

השתמש בי בכל התמצא לנכון.

 

 

אך אנא ממך,

אל תיגע בנשמתי.

הנח לי להתנתק.

הנח לי להרפא.

 

אנא ממך, קח ממני, ועזור לי.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י