סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני 8 שנים. יום חמישי, 27 בספטמבר 2018 בשעה 9:28

 

אני שונאת רכבות הרים.

מעולם לא עשיתי או  רציתי לעשות באנג'י.

לא מצנחי רחיפה.

ולא מכוניות מירוץ.

 

אבל אנדרופינים לעומת זאת....

חסרים לי מאוד.

כאלה שהמח שלי מפיק תוך כדי פיזור החרמנות בגופי.

 

כן כן, תנו לי להביט על תמונות ציוד באליאקספרסס ומנצנץ לי בעיניים.

 

תנו לי לעשות תמונות של אחורי המושחרים.

 

ללא ספק מכורה.

 

 

אז עכשיו אני שואלת כך-

איך זה יכול להיות שאני כל כך ג'אנקי של אנדרופינים, וכל כך דוחה אדרנלין?!

האם אני סתירה מהלכת?

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

וגם-

 

אפשר בבקשה להחליף את זה בסטירה? 

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י