סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני 5 שנים. 27 בספטמבר 2018 בשעה 10:28

 

אני שונאת רכבות הרים.

מעולם לא עשיתי או  רציתי לעשות באנג'י.

לא מצנחי רחיפה.

ולא מכוניות מירוץ.

 

אבל אנדרופינים לעומת זאת....

חסרים לי מאוד.

כאלה שהמח שלי מפיק תוך כדי פיזור החרמנות בגופי.

 

כן כן, תנו לי להביט על תמונות ציוד באליאקספרסס ומנצנץ לי בעיניים.

 

תנו לי לעשות תמונות של אחורי המושחרים.

 

ללא ספק מכורה.

 

 

אז עכשיו אני שואלת כך-

איך זה יכול להיות שאני כל כך ג'אנקי של אנדרופינים, וכל כך דוחה אדרנלין?!

האם אני סתירה מהלכת?

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

וגם-

 

אפשר בבקשה להחליף את זה בסטירה? 

 

Antimatter​(נשלט){Milonga} - בכדי לקצר הרצאה ארוכה...זו לא אותה מערכת:) בזה אין סתירה. לגבי הסטירה...אשאיר את זה למומחים😅
לפני 5 שנים
lori{ע_מ} - תחת מושחר 😍
יש לי פחד גבהים מסויים, רכבות הרים עושות לי בחילה כך שמאוד הזדהיתי עם הפוסט הזה.
סטירה זה תמיד טוב. אל תשכחי ״בבקשה״ ו-״תודה״ :)
לפני 5 שנים
חשופית שתוקה​(נשלטת) - אבל אבל אבל רשמתי "בבקשה"

ובוודאי שתיהיה גם "תודה " אחרי זה :).



נשיקות אהובה
וחג שמח!
לפני 5 שנים
lori{ע_מ} - 😘
חג שמח מאמי
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י